1. תמצית המחקר

31 מרץ

 

 

 התפתחות הסרטן תחת אילוצי תזונה

 

תמצית  העבודה, משמעויותיה הכלכליות והבריאותיות, והנמקות לפרסומה.

מאת: אליעזר יהושע

Msc למתמטיקה בטכניון חיפה

תמצית המחקר

1.בעבודת מחקר זה הושגו הישגים משמעותיים ביותר בחקר הסרטן בכלל, וסרטן הערמונית  בפרט, היכולים להשפיע רבות על דרך המלחמה בסרטן ולהציל רבבות של בני אדם כל שנה. היחודיות של העבודה הינה בשמוש בחקר ביצועים, מבלי כמעט להכנס לתהליכים ביולוגיים כימיים. דרך זו מאפשרת לנו, ראייה מלמעלה של תופעת הסרטן, דבר המאפשר הבנה יותר מעמיקה של התנהגות הסרטן. הבנה יותר מעמיקה? יתמה הקורא, והתשובה היא כן, כדברי הפתגם האומר שמרוב עצים לא רואים את היער. בעבודה זו יש עצים, אך רואים גם את היער. כתוצאה מראיית היער, עולה גם רשימה מעניינת וארוכה של נושאי מחקר בתחום, המופיעה בסופה של עבודה זו, והפתוחה לכל המעוניין.

להלן רשימה חלקית, של הממצאים, המסקנות וההישגים של העבודה :

א.נבנה מודל מתמטי להתפתחות הסרטן תחת אילוצי תזונה, או במילים אחרות, תחת "הרעבה" של הסרטן. המודל מיועד לתאור ההתפתחות הסרטן עם הזמן, המדובר בסוגי הסרטן הדורשים כלי דם מזינים להתפתחותם, (אנג'יוג'נסיס), לפיכך הוא נכון ומשמעותי לגבי כל סוגי הסרטן.  אם יש סוג סרטן שאיני מכיר ושאינו  נזקק לאנג'יוג'נסיס על מנת לגדול ולהתפתח, אזי אינני מדבר עליו.

ב. נבנתה דיאטה+תוספים, שההיגיון שלה מתבסס על ממצאיו של מחקר, שאינו מדבר כלל על דיאטה.

הסבר מפורט וסימוכין ניתנים בגוף העבודה בפרק 5– פריצת הדרך – הדיאטה. הדיאטה תוקפת את מקורות ה"מזון" של הסרטן בשני ראשים ושלושה נדבכים, כאשר כל נדבך תוקף את השאריות של הנדבך הקודם:  בנדבך הראשון אנו מקטינים את כמות חומר הבניין של התא הסרטני, ובמקביל אנו מקטינים את כמות חומר הגלם המשמש ליצירת גורמי הדלקות בגוף, המשמשים כשליחים וזרזים של יצירת כלי דם מזינים לסרטן (אנג'יוג'נסיס). אנו עושים זאת ע"י המנעות כמעט טוטלית מצריכת שומן מסוג אומגה 6 . בנדבך השני אנו צורכים כמות מוגדלת של אומגה 3, שמתחרה מול האומגה 6 על אותם האנזימים. התוצרים המופקים מהאומגה 3 הינם הרבה פחות מעודדי דלקות, וחלקם אף אנטי דלקתיים.  בנדבך השלישי אנו צורכים תוספי מזון ותרופות NSAID המהווים מעכבים לאנזימים cox-1 ,cox-2, ו 5-Lipoxygenase המפיקים מהחומצה הארכידונית את ה 5-Hete ואת הלויקוטריאנים, פרוסטגלנדינים, פרוסטציקלינים וטרומבוקסנים, שהינם חומרים המעודדים את צמיחת הסרטן בדרכים שונות.  בראש הראשון אנו תוקפים את כמות המזון המגיעה ישירות לבניית התא הסרטני. בראש השני אנו תוקפים את אספקת המזון הדרושה ליצירת כלי הדם המזינים את הסרטן, כלומר אנו תוקפים ומעכבים יצירת צירי אספקה נוספים, שיעודם להגדיל את כמות המזון המסופקת לסרטן .

ג.הוכח, מתמטית ומעשית, שתחת הדיאטה המתאימה, הסרטן מוגבל בקצב התפתחותו, וההתפתחות הולכת ומואטת עד כדי עצירה, המשמעות היא שגרף התפתחות הסרטן שואף לאסימפטוטה. הוכח שכאשר הסרטן מתקרב לאסימפטוטה, הוא מוריד את האגרסיביות שלו ומתחיל להתפתח מחדש, (הדבר נשמע כאבסורד, אך הוא מוכח מתמטית, ומוסבר היטב גם בלשון פשוטה המובנת לכל אדם, גם אם אינו מתמצא במתמטיקה.) גם בשלב זה ההתפתחות נעשית בקצב הולך ויורד תוך התקרבות לאסימפטוטה חדשה, הגבוהה כפי 2 מהאסימפטוטה הקודמת. כלומר, סרטן שאינו נמצא תחת טיפול רפואי, אלא רק תחת דיאטה מתאימה, עובר מ"קומה" ל"קומה", כאשר כל מעבר מ"קומה" לזו שמעליה, מתבצע רק לאחר שהוא מוריד את האגרסיביות שלו. תהליך הורדת האגרסיביות, יקרה מספר פעמים. מתברר שבפועל, בסרטן הערמונית, הדבר מתבצע בקפיצות, כאשר בכל קפיצה האגרסיביות יורדת  ב 50% . תהליך הורדת האגרסיביות  נכון לגבי כל סוגי הסרטן, למעט צורת המעבר בקפיצות, שניצפתה רק בסרטן הערמונית, אולם איננו רואים שום סיבה להתנהגות שונה בסרטנים אחרים, מפני שזו הדרך המהירה ביותר והפשוטה ביותר, המאפשרת לסרטן המשך צמיחה מידי.

ד.נבנה מודל לטפול בהשפעת האנג'יוג'נסיס על התפתחות הסרטן, והוכח שההשפעה הישירה של הדיאטה על הקטנת כמות המזון המידית היתה גדולה, וכמות המזון המידית המסופקת לסרטן ירדה  לכ-38% מהיקפה טרום הדיאטה, אולם ההשפעה על האטת תהליך האנג'יוג'נסיס היתה דרמטית בהרבה וקצב הצמיחה האנג'יוג'נטית היומית, קטן בלפחות פי חמישים וארבע (54), וזהו הישגה הגדול ביותר של הדיאטה. בטווח הארוך הסרטן מוריד את רמת האגרסיביות שלו לרמה הנמוכה של התפתחות כלי הדם המזינים, ולפיכך מספר הורדות רמת האגרסיביות יכול להגיע ל 5-6 פעמים, עד אשר רמת האגרסיביות משתווה לקצב צמיחת כלי הדם המזינים את הסרטן. המשמעות של הקטנת קצב גידול כלי הדם הינה, שבטווח הארוך, יעבור החולה שבמדגם שלנו, מזמן הכפלת Psa  של כ-23 יום,  לכ-3.47 שנה. הבדל אדיר, הבדל בין חיים ומוות. המספרים ניצפו לגבי סרטן הערמונית. יש להפריד בין המודל המתמטי לבין הדיאטה. המודל עצמו הוא כללי ואין הוא מניח דבר על סוג הדיאטה. יחד עם זאת נציין, שהדיאטה שהומלצה יכולה לסייע לכל סוגי הסרטן, המתפתחים בעזרת אנג'יוג'נסיס, מאחר והיא מעכבת תהליך זה באופן ישיר. הדבר מוסבר היטב במסמך עם הצבעה על מקורות. הוכחנו בוודאות שהדיאטה טובה עבור סרטן הערמונית ואנו בטוחים שהדיאטה המומלצת במחקר זה טובה גם לכל סוגי הסרטן, בעיקר בגלל ההשפעה העצומה על האטת תהליך האנג'יוג'נסיס, שהינו משותף לכל הסרטנים. ומפני שכל התוספים ומוצרי הNSAIDS  שאנו משתמשים בהם טובים גם הם לכל הסרטנים. נדגיש, שהמחקר עליו הסתמכנו הזכיר גם את סרטן השד.

ה.השפעת האמור בתתי הסעיפים ג' , ד' היא כה דרמטית עד אשר נדמה שהסרטן חסום בגידולו ע"י קו ליניארי, ונפסק גידולו האקספוננציאלי. לגבי סרטן הערמונית, לאחר כריתה רדיקאלית, נצפתה עלייה ליניארית בטווח של שנה בדרגת קורלציה גבוהה ביותר (R>0.98) ומסרטן אלים באופן מיוחד, עם קצב הכפלת Psa כל 23 יום, עברנו לסרטן שקצב התפתחותו על פני שנה ירד בערך פי 4200 . תופעת הגידול "הליניארי" נובעת משני גורמים הפועלים בו זמנית, מצד אחד עליה אקספוננציאלית קטנה בקצב אספקת המזון (אנג'יוג'נסיס), ומצד שני ירידת האגרסיביות של הסרטן. יחד עם זאת הראנו שגם כאשר הסרטן מגיע למצב בו האגרסיביות שלו התייצבה, הרי לפחות בטווח של עוד 4 שנים הוא ממשיך להראות ליניארי, ברמת קורלציה גבוהה ביותר R>0.99 , הדבר נובע מהעלייה האיטית ביותר ביצירת כלי דם מזינים.

ו.הוכח עבור חולה בסרטן הערמונית,  שאם מתחילים מספיק מוקדם בדיאטה המומלצת על ידנו,  הרי גם חולה ברמת סיכון גבוהה מאד, (גליסון 8), וברמת אגרסיביות גבוהה ביותר, (הכפלה תוך פחות מחודש), מסוגל להאריך את חייו לפחות ל-24 שנה, וזאת תחת הנחות מחמירות במיוחד הנותנות לנו שולי בטחון של 6 שנים. יחד עם טפול קונבנציונלי, כמו הקרנות (אם הדבר אפשרי), אפילו שלא יצליחו להכחיד את המחלה ואפילו שלא יצליח להוריד את האגרסיביות, ניתן להגיע לאריכות ימים של 30 שנה וזאת ללא טיפול כימותרפי, וללא שולי הבטחון המוזכרים לעיל. 

ז. ניצפה שחומר מסוים, Quercetin Plus, (להלן Q-P), שנטען לגביו שהינו פיטואסטרוגן, פועל יפה להורדת ה פי.אס.אי. והטסטוסטרון, אולם גם הוכח שהוא פועל למיסוך חזק ביותר של הפי.אס.אי. לדבר יכולות להיות משמעויות חשובות ביותר בהתחשב במחקרים המראים שהפי.אס.אי. יכול לעודד את  הסרטן, או שסרטן עמיד לאנדרוגן ניזון מ Psa.

ח. נבנה מודל מתמטי לקצב ירידת סרטן הערמונית, תחת השפעת הורמון, ובמקרה שלנו, תחת השפעת ה-Q-P. הממצאים הכמותיים מצביעים, שדעיכת הפי.אס.אי. נעשית בקצב של רמת האגרסיביות הגבוהה, שהיתה טרום הדיאטה, כלומר, אפילו אם הסרטן הוריד את האגרסיביות במהלך הדיאטה, הרי כשהוא נתון תחת השפעת ה Q-P הוא דועך לפי רמת האגרסיביות הגבוהה שהיתה במקור. ניתן בעבודה הסבר כיצד הדבר יכול לקרות, הסבר זה יוצר פתח למחקרים בנושא, שאם יאומתו, יתרמו רבות לפיתוח תרופות חדשות בתחום המלחמה כנגד סרטן העמיד לאנדרוגן וגם סרטן הרגיש לאנדרוגן. המשמעות של עובדה זו הינה שהסרטן דועך תחת השפעת ה  Q-P  בקצב מהיר יותר מאשר קצב גידולו תחת משטר הדיאטה. דבר זה נותן לנו יתרון מאחר ואנו יכולים להשתמש ב  Q-P למשך זמן קצר, בזמן שמשך הצמיחה שלו בחזרה לגודל הקודם ארוך בהרבה.

ט.הראנו, שבמקרה של סרטן ערמונית, ברמת אגרסיביות גבוהה, שהגיע לערך 20=Psa, ובתנאי שלא קבל טפול הורמונלי קודם לכן, יוכל החולה, תחת הנחות חמורות לרעה כשכולן מתרחשות יחד, לחיות לפחות 12 שנים, ועם שולי בטחון גבוהים של כמה שנים, בזמן שהפרוגנוזה כיום לגבי אדם כזה הינה 1-3 שנים. 

י. הוכח שתרומת ההקרנות, לאריכות ימיו של החולה הספציפי שבמדגם, היתה לכל היותר 7.7 חודשים ללא הדיאטה, אך תתרום כ-55 חודשים יחד עם הדיאטה. הדבר מצביע על תרומה סינרגטית גבוהה מאוד לפעילות רפואית סטנדרטית המשולבת עם הדיאטה. הדבר נכון באופן מיוחד בפעולות רפואיות הפוגעות בכלי הדם המזינים את הסרטן, וזאת בעקבות האמור בתת סעיף ד', מאחר ולסרטן הנמצא תחת דיאטה קשה לייצר כלי דם מזינים, במקום אלה שהוכחדו. לנושא זה יכול להיות משקל מכריע אם לבצע התערבות רפואית מסוימת או לא, לפי מידת פגיעתה בכלי הדם המזינים.

יא. כל החישובים למציאת אריכות הימים של החולה נעשו תחת הנחות חמורות, ותמיד לרעת התוצאות, לפיכך אנו משוכנעים שהתוצאות יכולות להיות רק טובות יותר מהמחושב על ידינו.

יב. במגמה לשכנע להכיר בחשיבות העבודה, מוצגת פה תוצאה משמעותית ביותר, המראה את  עצמתה של העבודה. הנתונים מבוססים על נתוני האישיים, חולה בסרטן ערמונית. בעת גילוי הסרטן היה ה Psa =10.4 עם ציון גליסון 8+PNI. עברתי ניתוח כריתה רדיקלית, חצי שנה לאחר הניתוח היה ברור, על אף היותי בטיפול הורמונלי, שהסרטן קיים והינו אגרסיבי ביותר. בהמשך עברתי ניתוח HIFU,  ותוך חודש הובהר שהניתוח נכשל והסרטן חזר לסורו. עברתי טיפול קרינתי, ותוך חודשיים התברר שהסרטן חזר לסורו כשזמן ההכפלה נשאר כפי שהיה במקור כ 23-24 יום. נכון להיום 31 מרץ 2013, 7  שנים לאחר גילוי המחלה, קרוב לשנתיים לאחר סיום ההקרנות, טפול הורמונלי קצר של 34 יום בלבד, ותחת משטר הדיאטה , Psa  =0.11  כשהוא מתקדם בקצב איטי ממוצע של פחות  מ 0.02 לחודש. על אף גילי (74), ועל אף האגרסיביות של מחלתי, בכוונתי  להיות פה עוד הרבה מאוד שנים.  להלן גרף עם תוצאות הפי.אס.אי. שלי כפי שהתפתחו במשך שנה. מאפריל 2009 ועד אפריל 2010 , כאשר  PsaDT=23.4 יום, הבדיקות בוצעו תוך תהליך הדיאטה וללא לקיחת הורמונים,  כלומר התוצאות הטובות הינן הישג של הדיאטה בלבד.

שרטוט –1

 שירטוט 17- הוכחת החסם הליניארי- עברית

התוצאות הוכנסו לתוכנה גרפית, אשר ביצעה קירוב ליניארי לנתונים והתוצאה הינה מדהימה, כפי שנראה מהשרטוט של הגרף ומהתוצאות שהציג המחשב הרי מקדם הקורלציה בריבוע הוא  ולכן מקדם הקורלציה הוא R=0.9801   שזה מקדם קורלציה גבוה ביותר. קצב הגידול החודשי הממוצע של הפי.אס.אי. הוא   0.033815  וקצב הגידול השנתי הוא 0.4057 . כאשר הבאנו בחשבון את קיומו של תהליך אנג'יוג'נטי רציף, כלומר קיום עליה רצופה בכמות המזון המסופקת לסרטן, הרי שהגרף בטווחים ארוכים מאוד של הזמן פסק מלהיות ליניארי, אך גם במקרה זה הוכחנו, שיחד עם טיפול הורמונלי מתאים, נוכל להגיע לפחות ל 24 שנה.

 להלן גרף השוואתי בין התוצאות בפועל, למה שהיה קורה ללא הדיאטה וללא טיפול הורמונלי, בהתחשב  שה PsaDT  שלי (זמן הכפלת ה Psa) היה באותו זמן כ 23.4 יום.

שרטוט -2

שרטוט 2- גירסה עברית -עליה ליניארית לעומת אקספוננציאלית

ההבדל בין שני המצבים הוא כל כך קיצוני שלא ניתן להציגו בגרף רגיל , על כן נאלצתי להציגו בגרף חצי לוגריתמי. גם כך המראה משכנע, אך הוא לא מייצג את המשמעות האמיתית, אותה נוכל לקלוט ולהבין רק אם נסתכל על המספרים, שהם תאורטיים לחלוטין, מאחר שהייתי הופך ל"מנוח" הרבה לפני תום השנה .

משמעויות כלכליות ובריאותיות ברמה הלאומית, הבינלאומית והאישית

2. בכדי להבין את משמעות ההישגים של עבודה זו, וגודל ההשפעה שיכולה להיות לה, עלינו לברר, קודם לכל, מהו היקף הבעייה עליה אנו מדברים?  להלן צטוט מדו"ח משרד הבריאות (סימוכין 53.)  על "סיבות מוות מובילות בישראל 2000-2009"

שיעור הפטירות בגיל 74-1, ללא תמותת תינוקות ופטירות קשישים בגיל 75 ומעלה, מראה שסרטן מהווה סיבת המוות הראשונה ומחלות לב הסיבה השנייה . בשנת 2009   , שיעור הפטירות מסרטן היה גבוה פי 4.8 בהשוואה לשיעור ממחלות לב אצל נשים ופי 2.4 אצל גברים. פטירות מסרטן מהוות כשליש מכלל הפטירות בקרב גברים וקרוב למחצית מהפטירות בקרב נשים בשנים האחרונות (לגברים 32% בשנת 2009 ו- 28% בשנת 2000 ולנשים 46% ו- 40% , בהתאמה)

ועוד נאמר בדו"ח "סרטן היא סיבת המוות המובילה בישראל, בארה"ב ובמרבית מדינות אירופה (בריטניה, אירלנד, צרפת, איטליה ,בלגיה שוודיה, נורבגיה, דנמרק, ספרד, פורטוגל והולנד) ומחלת לב הינה הסיבה השנייה.  בפינלנד, הונגריה, סלובקיה, רומניה, גרמניה, אוסטריה, פולין וצ'כיה מחלת לב הינה הסיבה הראשונה וסרטן הסיבה השנייה.

לאור האמור בדו"ח הנ"ל של משרד הבריאות, ברור שעבודתנו זו הינה חשובה ויכולות להיות תוצאות בעלות משמעות  ברמה האישית של האדם הבודד, ומשמעויות כלכליות  ברמה הלאומית והבינלאומית, מכיון שהיא מביאה לכך שבחלק גדול מהמיקרים תוכל המחלה להחשב כמחלה כרונית לא קשה, במקום מחלה סופנית. בביקורי האחרון אצל האונקולוג בחודש מרץ 2013 הוא כתב על טופס סכום הבקור, מחלה פעילה, והזמין אותי לבקורת בעוד 6 חודשים, אך לי הוא אמר בערך כך: אני יכול לסכם שהמחלה שלך לא חמורה, וכאשר הערתי לו שהמחלה מאד אגרסיבית, ושהוא יודע זאת, והתוצאות הנוכחיות הן בזכות הדיאטה, ענה לי: אתה מרגיש טוב? כן אני מרגיש מצוין, וכל אחד ששואל אותי אני אומר שאני בריא. נו, אז זה מה שחשוב, אני מכיר אותך כבר שנתיים, בהן ניהלת את עיניינך טוב מאוד, ובדרך שאתה עושה זאת, אתה יכול להחשב בריא. אני מניח שזה מה שכל חולה היה רוצה לשמוע, ולמיטב ידיעתי והבנתי חלק ניכר מחולי הסרטן יוכל להיות במצב זה, בתנאי שנצליח להביא את העבודה הנוכחית לתודעת הממסד הרפואי והרופאים עצמם. בנוסף לאמור לעיל, דיאטה זו טובה לטיפול בהרבה מאד מחלות כמו: פסוריאזיס, אוסטאוארטריטיס, אסתמה, טרשת נפוצה, מחלות לב, ועוד הרבה מחלות, ובכך תביא לתרומה  נוספת להעלאת רמת הבריאות הכללית. היא תעלה גם את רמת בריאותם של חולי הסרטן שעברו לדיאטה המומלצת, מעבר לשפור מצבם מבחינת הסרטן, מכיון שזה יעלה את בריאותם בתחום מחלות הלב, וכל שאר התחומים שדיאטה זו עוזרת להם.

ברור לנו שהדיאטה המוצעת אינה נוחה, ודורשת ויתורים מסויימים, לכן איננו משלים את עצמנו ואיננו מציעים זאת במסגרת רפואה מונעת, אך כן מציעים זאת כדרך לטפול במחלות שכבר חלינו בהם,  והדיאטה הופכת להיות דרך חיים.

למה לקדם ולפרסם את העבודה?

3. נשאלת השאלה, ממתי מי שרוצה לפרסם ספר צריך להביא הנמקות לפרסום? העיניין הוא פשוט, מכיון שהעבודה בוצעה כעבודה מדעית מקצועית, לא ראיתי אפשרות להוציא ספר מדעי, בתחום ספציפי, שהציבור הרחב יוכל להגיע אליו ולהבינו, ולכן אם הייתי הולך בדרך זו היתה זו עבודה לחינם, והוצאה כספית גדולה שלא היתה משיגה שום דבר, חוץ מאשר להקטין משמעותית את חשבון הבנק שלי. לכן ניסיתי לעניין את אחד המוסדות האקדמאיים בישראל, בעבודתי וחשבתי שאוכל לפרסמה במסגרת עבודה לדוקטורט, לא מתוך הרצון להשגת תואר, אלא מתוך המחשבה שפרסומה במסגרת של מוסד אקדמי מכובד, יעזור לנכונות של הרופאים ואנשי המדע העוסקים בנושא, לקבל את הרעיונות שבעבודה, כרעיונות רציניים וממשיים, ולקבל את העובדה שיכולות להיות לעבודה זו, השלכות אדירות בתחום הרפואי-בריאותי, אף על פי שמי שכתב אותה, איננו רופא אונקולוג, או ביולוג, אלא חולה סרטן. אולם בהיותי ער לדרישות לתת תוצאות של ניסויים רפואיים, כתנאי לפרסום, ומכיוון שהייתי צריך להציג תקציר של העבודה, החלטתי שבהזדמנות של הגשת התקציר, אציג הנמקות מדוע רצוי וכדאי לפרסם עבודה זו, אף על פי שהמדגם שלי כולל כ 70 דגימות של אדם אחד ורק של חולה בסרטן הערמונית. ההנמקות לא עזרו לי ונאמר לי  שאחד המכשולים העומדים בפני, להסכמה לפרסום העבודה בתוך מסגרת של מוסד אקדמי, או בעתון מקצועי, הינה הדרישה לניסויים שיאשרו את ממצאי העבודה. מעבר לכך נדרשתי גם ללמוד כמקובל לקראת קבלת תואר.  כמובן שאין זה ריאלי שאשב בגיל 74 על ספסל הלימודים במוסד אקדמי ואלמד מקצועות קשים ביותר, במיוחד ממרחק של 50 שנה, מלימודי לתואר השני, כאשר בתקופה זו נוספה כמות ידע אדירה, ונוצרו פערים בידע שעלי להשלימם, שסביר שלא יהיה לי בהם שום תועלת לעבודה הנוכחית ולא למהלך חיי בעתיד.  יש לי השגות רציניות ביותר לגבי התנאים הללו, אך כמובן שאין  ביכולתי לשנות סדרי עולם, רק מפני שאני חושב שעבודתי ראוייה לפרסום גם ללא קיומם של התנאים הללו. לפיכך החלטתי לפרסם את העבודה באופן עצמאי, דרך האינטרנט כמו שהיא, אך גם להציג בהמשך, גרסאות עממיות של הפרקים השונים, אם זה אפשרי, על מנת לאפשר גישה לידע חשוב זה, לציבור רחב ככל האפשר. כתוצאה מכל האמור לעיל נשאר לכאורה החלק המיותר של ההנמקות לפרסום, באשר אינני צריך כעת לשכנע אף אחד בכדאיות הפרסום של העבודה.

מכיון שאני רואה בתקציר זה חלק של החומר בגרסתו העממית, הרי שבקריאה חוזרת של החומר הזה, הורדתי את כל ההנמקות המקצועיות שאינן נוגעות לצבור הרחב, והשארתי את ההנמקות, המביאות את תוכנה המיוחד של העבודה, ושמדברות על נושאים המייחדים עבודה זו מהרבה עבודות אחרות, ובעצם בכך מהוות חלק של התקציר, כשהן מציגות את המיוחד שבעבודה, לא רק מבחינת התוכן, אלא גם מבחינת הדרך שנבחרה לבצוע העבודה. להלן עקרי הדברים:

א. הסיבה הראשונה והעקרית הינה  הרצון לעזור, בצורה משמעותית ביותר, לכמות גדולה מאד של בני אדם, ומבלי שהם יצטרכו להתרושש על מנת להציל את חייהם. מכיון שעבודה זו מסוגלת לעשות זאת, מן הראוי לפרסמה. רמזים למשמעויות המספריות, הכלכליות והרפואיות מופיעים בסעיף 2 לעיל, וכל מי שעיניו בראשו יכול להרחיבן מאוד.  לעיתים קרובות כאשר אני שומע על אדם זה או אחר שנפטר בגלל מחלת הסרטן, אני חושב לעצמי: "הנה עוד אדם שמת לחינם."  וכפי שכתב לי, פרופסור מכר: "אם אני מבין נכון, אין לך כוונה לשמור את הדיאטה בסוד, אלא להביאה לידיעת הציבור  וכך ראוי לעשות.ואכן כך אני עושה. השפור המשמעותי והתרומה האדירה של הדיאטה, הינם מיוחדים במינם בנוף התרופות המטפלות בסרטן. להלן תרגום מאנגלית של הכתוב בויקיפדיה על תרופת האבירטרון: לאחר סקירה מזורזת של שישה חודשים ה-abiraterone אושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בחודש אפריל 2011 . בניסויים בשלב  III התברר שהוא האריך את חציון ההישרדות ל 14.8 חודשים לעומת  10.9 חודשים בחולים שקבלו פלצבו. הניסוי הופסק בגלל התוצאה המוצלחת.  שימו לב : הדרך המוצעת יכולה להאריך חיים ב 15 שנה ואף יותר לעומת פחות מ 4 חודשים של האבירטרון, שנחשבת למוצלחת מאוד. אז שלא ארצה להביא זאת לידיעת הציבור הרחב? ויותר מכך  התרופה עולה כ 4500$ לחודש לחולה, בעוד שהעלויות על פי מחקרנו הינן זניחות ביחס לכך, והן כרוכות בקניית מספר תוספים ותרופות סטנדרטיות כמו אספירין  ו-celebra שנתן לקנותה מקופת חולים.  אז שלא ארצה להביא זאת לידיעת הציבור?

ב. יש בעבודה זו חידושים, שראויים לתשומת לב הקהילה המדעית, ובמיוחד העובדה  שאפשר לנסח מתמטית, תופעות ביולוגיות ורפואיות, ועי"כ להשיג תוצאות ולהגיע למסקנות, שאי אפשר היה להגיע אליהן בדרך אחרת והמנוגדות לכל אינטואיציה שיש לנו, כגון העובדה שבתנאים מסוימים ולא נדירים, והנמצאים בשליטתנו, חייב הסרטן להוריד את האגרסיביות שלו על מנת להמשיך ולצמוח. אינטואיטיבית, מסקנה זו נראית בלתי הגיונית לחלוטין, אך דרך המתמטיקה אנו רואים עד כמה זה הגיוני. יש חשיבות רבה לניסיון המוצלח הזה, מאחר שרוב כמעט מוחלט של בני האדם לא מעלים על דעתם שניתן לעשות זאת, כולל מתמטיקאים, ביולוגים, רופאים וביניהם האונקולוגים, ובכך מאבדים כלי חזק.  כחלק מהגישה המתמטית, הראנו שאפשר גם בשטח זה לבצע ניתוחי רגישות לגבי התוצאות הצפויות כשאנו מניחים הנחות לגבי ערכם המספרי של פרמטרים ולהגיע למסקנות אמינות מאד על אף העובדה שאין אנו יודעים את ערכו האמיתי של הפרמטר.

ג.הבאה לתשומת הלב את החשיבות האדירה של הראייה האינטגרטיבית גם במודלים ביולוגיים, חשיבות שאינה פחותה מכל המחקרים הפרטניים של התהליכים הביולוגיים כולל בתחום הגנטיקה. המחקרים הללו חשובים ביותר, באשר ללא מחקרים כאלה, פחותים הסיכויים למציאת תרופות  והרבה פעמים לא ניתן לבצע עבודה ברמת המקרו, מבלי שיהיו לנו קודם נתוני המיקרו, אלה שתי גישות שמטרתן אחת והן חייבות להזין אחת את השנייה. הבעיה הינה שבמירב המקרים החוקרים שקועים כל כולם בפרטי הפרטים של המחקר ברמת המיקרו, ואינם מפנים את ראשם לכוון המקרו. כיום זה הולך לקיצוניות גדולה, כאשר מדברים על רפואה מותאמת אישית, בה מנסים לראות מה מיחד את הסרטן אצל אדם ספציפי, זוהי דרך לגיטימית,  שמובילה למחקרים דווקא ברמת המיקרו של המיקרו, דהיינו מחקרי מיקרו עבור אוכלוסיית מיקרו, אך לדעתי המזור שימצא בדרך זו לא יהיה כללי גם בעוד עשרות שנים, מאחר ולחברות התרופות לא ישתלם לחפש תרופות המבוססות על מוטציה של גן ספציפי ונוגעת לחלק קטן של האוכלוסיה. עבודה זו שמה דגש דווקא על הניסיון למצוא את המשותף במובן הרחב ביותר, בניגוד לחיפוש המבדיל ברמה הפרטנית ביותר. אנו מנסים למצוא את המשותף לכל הסרטנים, העובדה הינה שהניסיון לראות את המשותף, במקום לנתח את המפריד, מניב לעיתים פירות מפתיעים ביותר בעוצמתם, הדבר בולט במיוחד במתמטיקה ובפיסיקה,  כך גם פה הניסיון לראות את המשותף לכל סוגי הסרטן הניב תוצאה משמעותית ביותר ופשוטה ביותר, והניבה כלי עוצמתי הטוב לכל סוגי הסרטן. מסתבר שגישת מחקר המקרו מפרה גם את מחקרי המיקרו, מכיוון שהרבה פעמים אנו נתקלים בשאלה חשובה, שאנשי מחקר המיקרו לא נתנו עליה את דעתם. ובעניין זה אני חייב לציין את תרומתו המיוחדת במינה של ד"ר יהודה פולקמן, על עבודתו החשובה בתחום האנג'יוג'נסיס, באשר תהליך האנג'יוג'נסיס הינו תהליך המשותף לכל בני האדם, לכל סוגי הסרטן,ולהרבה מאד בעלי חיים, וראיית  המקרו שלו הובילה להרבה מחקרים נוספים שלו ושל עמיתיו, בתחום המיקרו של הצמיחה האנג'יוגנטית.

ד. כמתמטיקאי וכמי שהנחה ובצע עשרות עבודות מחקר בתחום חקר ביצועים של אמצעי לחימה ונושאים כלכליים שונים, תוך הקפדה על  ביצוע מדויק ומנומק של העבודות, שזכו תמיד לשבחים, נראה לי שיש בידי את הכלים וחוש הבקורת המתאים כדי לבחון האם העבודה, אכן מייצגת את המציאות, והאם ניתן לסמוך עליה.  אינני חושש לפרסם עבודה זו וניסיון עשיר של עשרות עבודות מוצלחות, נותן בסיס מוצק לכך. וכמנהגי במחקרים כל דבר משמעותי מנותח מנומק, ואם יש ספקות, גם הן מוצגות. קיימים הרבה סיפורים על התגברות על המחלה, שרובם ככולם אינם ניתנים לשחזור אצל מישהו אחר, ואינם מלווים בהסבר הגיוני מוכח, המראה על הקשר שבין דרך הטיפול לתוצאה. במקרה שלנו, יש מודל התנהגות של הסרטן, שיש לו הסבר פיזיקלי פשוט, שקבל נסוח מתמטי ברור, שכל אחד יכול לבחון את ההיגיון שלו, ואם אי אפשר לסתרו הרי שהוא ראוי לפרסום, נבהיר שאין פה השערה על מודל התנהגות של הסרטן, שצריך להוכיח אותה על ידי ניסויים, יש פה הוכחה תאורטית המבוססת על חוק שמור החומר, וקצת מתמטיקה, ואין זה שונה מכל עבודה תאורטית אחרת, בתחום הפיסיקה או המתמטיקה. יכול מישהו לאמר, שמע התאוריה יפה, אבל אם אין דיאטה כזו שיכולה להרעיב את הסרטן, אזי זו תאוריה שתחום ההגדרה שלה ריק, אז מה הטעם בדבריך? ועל כך נענה שהעבודה מפרטת דיאטה כזו, שתוצאותיה לגבי הינן מדהימות, היא מצביעה על עבודות מחקר מדעיות שפורסמו, ניתן סימוכין מלא לטענת המחקר הנ"ל, כל אחד יכול להכנס אליו ולבדוק אותו, וניתן הסבר הגיוני מלא, כיצד נוצרה הדיאטה על בסיס המחקר הנ"ל. בנוסף ניתן הסבר מלא כיצד הדיאטה משפיעה על האנג'יוג'נסיס, וזאת בהתבסס על מחקרים נוספים שפורסמו, ואי אפשר לסתור את ההיגיון של הדיאטה, מבלי לסתור את הממצאים של כל המחקרים עליהם היא מתבססת, הדבר דומה לכל הוכחה במתמטיקה המסתמכת על משפטים קודמים על מנת להוכיח משפטים חדשים. 

ה. כדוגמה היסטורית, בולטת ביותר, לחיזוק האמור פה, אביא את תורת היחסות הפרטית של איינשטיין, שהתבססה על שיקולים תאורטיים וגם הניחה הנחות מסוימות, שהתפרסמה עם כל מסקנותיה המוזרות, בשנת  1905, מבלי שהיו מספיק הוכחות לאישושה. נשים לב שאלברט איינשטיין קבל את פרס הנובל לפיסיקה, בשנת 1921, בזכות ההסבר שלו את האפקט הפוטואלקטרי ולא עבור תורת היחסות, שהיתה עדיין שנויה במחלוקת, כאשר חלקים גדולים בקהילה הפיסיקלית שללו אותה מכל וכל. נתאר לנו מצב שבו התאוריה שלו לא היתה מתפרסמת, עד אשר הוא היה מספק הוכחות בניסויים לכל טענותיו, יש להניח שבמצב כזה התאוריה לא היתה מתפרסמת גם לאחר עשרות שנים. עצם הפרסום גרם ללימוד שלה, ולניסיונות לאשש אותה, או להפריך אותה, ע"י הקהילה המדעית, כתוצאה מכך עבדו על הנושא הרבה מוחות. אילו לא התפרסמה לא היה מי שיבדוק אותה וישתמש בה.

ו. אסתפק בכך, ואציין שיש בכוונתי לקיים דיון מיוחד, בנושא זה של מדיניות הפרסום וההכרה האקדמית.  

אליעזר יהושע

                      חולון אפריל 2013

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s