Tag Archives: איך להלחם בסרטן

כיצד נוצרת העמידות כנגד הטפול הכימותרפי ולמה אף חולה בסרטן ערמונית או שד (הורמונלי) לא צריך למות מהמחלה

14 ינו

עקבו אחרי האתר ב E-MAIL: הרישום בצד שמאל ממול.  חבל שתפסידו עדכונים ומאמרים חשובים ביותר, שיכולים להציל את חייכם.  הרישום אינו כרוך בשום התחייבות, ופרט לקבלת הודעות על חומר חדש באתרנו, לא תקבלו חומר נוסף.

לקריאת המאמר לחצו על הקשור הבא

כיצד נוצרת העמידות כנגד הטפול הכימותרפי ולמה אף חולה בסרטן ערמונית או שד (הורמונלי) לא צריך למות מהמחלה

למה כימותרפיה לא מרפאה סרטן

3 דצמ

עקבו אחרי האתר ב E-MAIL: הרישום בצד שמאל ממול.  חבל שתפסידו עדכונים ומאמרים חשובים ביותר, שיכולים להציל את חייכם.  הרישום אינו כרוך בשום התחייבות, ופרט לקבלת הודעות על חומר חדש באתרנו, לא תקבלו חומר נוסף.

לקריאת המאמר לחצו על הקשור הבא

למה כימותרפיה לא מרפאה סרטן

 

יתרונות הכימותרפיה המטרונומית (Metronomic Chemo Therapy)

1 נוב

עקוב אחרי האתר ב E-MAIL: הרישום בצד שמאל ממול.  חבל שתפסידו עדכונים ומאמרים חשובים ביותר, שיכולים להציל את חייכם.  הרישום אינו כרוך בשום התחייבות, ופרט לקבלת הודעות על חומר חדש באתרנו, לא תקבלו חומר נוסף.

לקריאת המאמר לחץ על הקשור הבא

יתרונות הכימותרפיה המטרונומית

תרופה להרזייה קסניקל (אורליסטט) – הנדבך הרביעי למלחמה בסרטן

6 אוק

עקוב אחרי האתר ב E-MAIL: הרישום בצד שמאל ממול.  חבל שתפסידו עדכונים ומאמרים חשובים ביותר, שיכולים להציל את חייכם.  הרישום אינו כרוך בשום התחייבות, ופרט לקבלת הודעות על חומר חדש באתרנו, לא תקבלו חומר נוסף.

לקריאת המאמר לחץ על הקשור הבא

תרופה להרזייה קסניקל (אורליסטט) – הנדבך הרביעי למלחמה בסרטן

הסינרגיה המופלאה בין דיאטת CuNC והטפולים הקונבנציונליים נגד סרטן – כיצד להפוך את הסרטן למחלה כרונית

19 ספט

עקוב אחרי האתר ב E-MAIL: הרישום בצד שמאל ממול.  חבל שתפסידו עדכונים ומאמרים חשובים ביותר, שיכולים להציל את חייכם.  הרישום אינו כרוך בשום התחייבות, ופרט לקבלת הודעות על חומר חדש באתרנו, לא תקבלו חומר נוסף.

לקריאת המאמר לחץ על הקשור הבא

הסינרגיה המופלאה בין דיאטת שוקה והטפולים הקונבנציונליים נגד סרטן או כיצד להפוך את הסרטן למחלה כרונית

איך להתגבר על עמידות הסרטן כנגד הטפול ההורמונלי

11 אוק

הרשמו לאתר:

הרישום בצד שמאל למעלה, תחת הכותרת עקוב אחרי האתר ב E-MAIL , חבל שתפסידו עדכונים  ומאמרים חשובים ביותר, שיכולים להציל את חייכם. הרישום אינו כרוך בשום התחייבות, ופרט לקבלת הודעות על חומר חדש באתרנו, לא תקבלו חומר נוסף.

אל תסתפקו בקריאת מאמר זה: אם הגעת הנה סימן שנושא הסרטן קשור אליך. הכנס לאתר דפדף בו וקרא את המאמרים החשובים שבו, אשר ישנו את תפיסתך ביחס לסרטן, ואשר עשויים להאריך את חייך הרבה מעל ומעבר למה שאתה חושב.

 

 

איך להתגבר על עמידות הסרטן כנגד הטפול ההורמונלי

מאת:  אליעזר יהושע

M.Sc.  למתמטיקה בטכניון חיפה

 

הקדמה

1. מאמר זה הינו אחד החשובים בתחום הסרטן ההורמונלי, מפני שהוא מתווה דרך פעולה מעשית להחזרת הרגישות של הסרטן לטפול ההורמונלי וע"יכ להוסיף  לפחות 12 שנות חיים לחולים, וזאת גם במקרה של סרטן אגרסיבי ביותר. לא ניתן לתאר את חשיבותה של עבודה זו, המנפצת סופית את אחת ה"תאוריות" המזיקות ביותר הקיימת בנושא הטיפול ההורמונלי, תאורית השינויים הגנטיים והינה בגדר מהפכה בתחום הסרטן ההורמונלי, ויכולה להוות קרש הצלה למיליוני אנשים ברחבי העולם.

2. מאמר זה משתרע על פני כ-10 עמודים, אני יודע שלרוב הקוראים אין סבלנות לקרוא הסברים והם רוצים לגשת לתכלית, כלומר רוצים להבין מהר, בלי להתאמץ ובלי לקרוא הסברים. לצערי אינני יכול למלא את מבוקשם, מפני שאינני מכיר דרך לעשות זאת. בנוסף לכך, ע"י כתיבת ההסברים אני מוודא שאני מסוגל להסביר לעצמי, כיצד הגעתי למסקנותיי, ואם אינני מסוגל לעשות זאת, סימן שעבודתי לא טובה. זוהי דרכי לוודא שלא תצא מתחת ידי עבודה שטחית, או סתם שרלטנות, הקיימת לרוב בנושא הסרטן.

3. גם לקורא צריך להיות חשוב להבין מה הוא עושה, אם אין הוא מבין לעומק למה עושים את מה שעושים, הרי שהחולה לא יקפיד על העשייה, ובנוסף, הוא עלול להיבהל לשווא מתופעות שונות שאין הוא מבינן, למשל מקפיצה גבוהה בסמן, מבלי לדעת שזו יכולה להיות תוצאה הכרחית זמנית, ובקלות הוא יכול לזנוח דרך בטוחה, בגלל חששות שנובעים מחוסר ידע.  אם אין לך סבלנות, הפסק לקרוא, אך דע לך, שברגע זה, סביר שהפסדת 20 שנות חיים. אני לא מגזים ואל תחשוב שאם תחזור לפה בעוד שנה, הרי שהפסדת רק שנה, לא ולא, שנה איחור בניתוח לב, יכולה לעלות לחולה בחיים, יום אחור בניתוח אפנדיציט יעלה לחולה בחיים שלמים. אי יישום האמור פה, כבר עכשיו, יעלה לחולה ביוקר מאד, מפני שאם הוא יחזור לפה אח"כ, יהיה זה בעקבות העובדה שמצבו החמיר מאד וזאת כתוצאה מהחלטה שגוייה שלו.

מבוא

4. התפישה הקיימת היום אצל הרופאים הינה שסרטן הנתון לטפול הורמונלי הופך במשך הזמן לעמיד כנגד שלילת ההורמון הרלוונטי, והזמן הממוצע להווצרות העמידות הינו כשנתיים.  על פי תפישה זו ברגע שזה קורה הרי אין טעם יותר בטפול הורמונלי ויש לעבור לטיפול כימי.  על פי ההסבר שלי במאמר: מודל לתיאור הפיכת הסרטן לעמיד כנגד שלילת אנדרוגן-ללא צורך בשינוי גנטי העמידות כנגד הטיפול ההורמונלי איננה נובעת משינויים גנטיים, אלא הינה מצב הכרחי הנובע מהאנג'יוג'נסיס.

הבסיס להבנת תהליך האנג'יוג'נסיס ולהבנת מנגנון הפעולה של הדיאטה שלנו נמצא במאמר:   אנגיוגינסיס חומצה ארכידונית ותהליך יצירת דיאטת Cunc

5. כאן יכול הקורא לשאול, אז מה זה משנה לי ממה נוצרת העמידות? מה שחשוב זה שהיא נוצרת ולכן כך או כך הטיפול ההורמונלי לא יכול לעזור לי יותר. במאמר זה נראה שהבנת הסיבה האמיתית של הווצרות העמידות, פותחת לנו דרך להחזיר את הרגישות לטיפול ההורמונלי, ויש ביכולתנו לחזור על טיפול הורמונלי, כאילו הסרטן מעולם לא הפך להיות עמיד כנגד שלילת ההורמון הרלוונטי.

6.מבחינה תאורטית ניתן לבצע זאת הרבה פעמים, אולם מבחינה פרקטית מספר הפעמים מוגבל מאוד והוא בסדר גודל של 2-3 מחזורי עמידות כאלה וזאת בתנאי שנתחיל, מוקדם ככל שניתן, בדיאטה שלנו דיאטת שוקה-CUNC. ככל שנקדים עם הדיאטה והטפול ההורמונלי, תהיה  וודאית יותר האפשרות לבצוע מחזור טפולים הורמונליים שני בתנאים טובים, וסביר שגם מחזור שלישי. האפשרות הזו נותנת לנו יכולת לבצע טפול הורמונלי יעיל אפילו עד למעלה מ 30 שנה גם עבור סרטן אלים ביותר. נזכיר שבעזרת הדיאטה שלנו ניתן להוריד את זמן ההכפלה של הסרטן ויהיה אגרסיבי ככל שיהיה, לסביבות 2.5 שנים, שזה כ 3% בחודש.

7. במאמר זה הדוגמאות והמספרים יינתנו עבור סרטן הערמונית, אך כל האמור כאן נכון במלואו עבור כל סרטן הורמונלי אחר, שיש לו טפול הורמונלי, מאחר שהעקרונות וההסברים זהים לחלוטין וכאשר אנו מדברים על שלילת אנדרוגן, הרי בסרטן אחר ידובר על שלילת הורמון אחר המתאים לאותו סרטן.

התאוריה השגויה על שינויים גנטיים  הגורמים לעמידות הסרטן  כנגד שלילת ההורמון

8. במאמר שהזכרתי בסעיף 4. לעיל, הצגתי הסבר מדעי מלא, כיצד נוצרת העמידות כנגד הטיפול ההורמונלי כתוצאה של האנג'יוג'נסיס, והראיתי שהתאוריה שהעמידות נוצרת כתוצאה של שינויים גנטיים המשחררים את הסרטן מהתלות בהורמון החיוני להתפתחותו, הינה חסרת היגיון לחלוטין והיא אינה מתיישבת עם העובדות מהחיים.  אין בכוונתי לחזור על הניתוח המתמטי והמודלים המסבירים את התופעה מבחינה כמותית, אך מאחר שאני מניח שרוב קוראי מאמר זה, לא קראו את המאמר הקודם, ומאחר והבנת נושא הווצרות העמידות חיוני להבנה כיצד ניתן לעבור ממצב של עמידות למצב של אי עמידות, הרי שאתן הסבר עממי לתופעה ללא צורך בנוסחאות.

9. קודם כל אציין מספר עובדות השוללות לחלוטין את הטענה שהעמידות נוצרת כתוצאה משינוי גנטי.

א. לאחר שנוצרת עמידות מול התרופות ההורמונליות המקובלות, כמו סופרפקט, זולדקס, לוקרין וכדומה המדכאות את ייצור הטסטוסטרון והניתנות בזריקות אחת ל 3 חודשים, הרופאים נותנים תרופה מתקדמת יותר כמו אבירטרון. גם תרופה זו פועלת ע"י דיכוי הטסטוסטרון, ראה מאמר: לחיות ללא חשש עם דיאטת CUNC  ואבירטרון, וראה זה פלא התרופה פועלת. איך ייתכן שתרופה שמדכאת את הטסטוסטרון, פועלת על סרטן שעבר שינוי גנטי שהפך אותו לבלתי תלוי בטסטוסטרון? הרי זה דבר והיפוכו.

ב. לאחר שהסרטן הופך להיות עמיד כנגד האבירטרון, מוצע לחולה לקחת את האבירטרון עם אוכל שומני וראה זה פלא, התרופה שוב מדכאת את הסרטן, איך זה ייתכן אם הסרטן עבר שינוי גנטי?

ג. יש כנראה רופאים ששמו לב לסתירה הזאת וגם הם שואלים את עצמם, איך זה ייתכן? אותם רופאים מנסים לתת לעצמם ולאחרים הסבר המבוסס עדיין על השינוי הגנטי, כלהלן: חל שינוי גנטי רק בחלק מהתאים הסרטניים, ולכן חלקם עמידים כנגד הטיפול ההורמונלי ומשוחררים מהצורך בטסטוסטרון, אבל התאים האחרים עדיין תלויים בטסטוסטרון ולכן כאשר אנו לוקחים תרופה שמדכאה את הטסטוסטרון בעוצמה רבה יותר מאשר התרופה הקודמת, אזי זה פוגע בתאים שעדיין רגישים לטסטוסטרון ולכן הסרטן מצטמק למשך תקופה מסוימת.

על פי הסבר זה יש לנו שני סוגי תאים כלהלן: סוג A שהתרופה פועלת עליו וסוג B  שהתרופה לא פועלת עליו. גם הסבר זה הינו המצאה חסרת שחר, ומדוע? נתאר לנו מצב רגיל שבו התרופה הראשונה (זולדקס, סופרפקט, לופרון) ניתנה כאשר ה PSA היה 2 ובעקבות הטפול הוא ירד ל 0.2 ומשם התחיל לעלות.

במקרים של סרטן אלים מאד, ( למשל, כאשר זמן הכפלה בסביבות חודש), הרי עד שנעשה את הבדיקה, נראה את התוצאה ונקבע תור לרופא, הPsa יכול להגיע בקלות בחזרה ל 2 , גם אם נעשה את הבדיקות אחת לחודש, והרוב עושים זאת אחת לשלושה חודשים, עדיין יקח זמן עד שנגיע אל האונקולוג, ולא בטוח שהרופא ישנה לך מיד את התרופה וגם אם כן, אזי צריך תור לרופא המשפחה לשינוי התרופה  והנה עבר עוד חודש והסמן כבר עומד על 0.8 כאן נחליף את התרופה לאבירטרון. (זה המקרה הטוב בו החולה ער למצבו, מקפיד על בדיקות חודשיות, ומבין את המשמעות של התוצאות).

על פי ההיגיון של ההסבר של שתי האוכלוסיות השונות A  ו B, הרי התרופה ממשיכה לפעול על התאים מסוג A הרגישים לטסטוסטרון, ולכן החלק הזה של הסרטן לא צומח, אבל הוא לא פועל על התאים מסוג B שהם כן צומחים. אבל מכיוון שה PSA  הגיע כבר ל-0.8 סימן שגודלו של הסרטן הבלתי רגיש מהסוג B  תורם לפחות 0.6 יחידות PSA ואילו הסרטן הרגיש A תורם לכל היותר 0.2 ל PSA, ומכאן שהסרטן הבלתי רגיש גדול לפחות פי 3 מהסרטן הרגיש ובמקרה כזה התרופה החדשה הפועלת גם היא על עקרון דיכוי הטסטוסטרון, תפעל רק על 1/4 ממסת הסרטן, בעוד ש 3/4 מהמסה היתה ממשיכה לגדול, ולכן היינו רואים המשך גידול הסרטן גם עם התרופה החדשה. מכיוון שהמצב איננו כזה, סימן שהרעיון לא נכון ולא קרה שום שינוי גנטי והתרופה החדשה פועלת על כל מסת הסרטן.

ד. שינויים גנטיים הם שינויים מקריים ובמקרה כזה יש המשך התפתחות בתהליך אבולוציוני אם תנאי הסביבה מאפשרים זאת.  מעניין מאוד שבאופן עקבי כל הסרטנים הופכים להיות עמידים כנגד התרופות המופעלות נגדן, ובאופן עקבי כל סרטן ערמונית הופך להיות עמיד כנגד שלילת הטסטוסטרון, וכל סרטן הורמונלי אחר הופך להיות עמיד כנגד שלילת ההורמון הקשור אליו. זאת לא נראית תופעה מקרית, זה נראה כמו תוצאה הכרחית ובלתי נמנעת, הנובעת ממשהו שונה לחלוטין מאשר שינוי גנטי מקרי, לא ייתכן שתופעה זהה ב 100% מופיעה ב 100% המיקרים, ללא יוצא מין הכלל, ושזה יהיה כתוצאה של שינוי מיקרי. זה לא מתקבל על הדעת, במיוחד שיש עובדות מחיי היום יום הסותרות טענה זו, ומצביעות שאכן לא ייתכן שהטענה נכונה, ומופיעות בתתי הסעיפים א-ג

10. לתאוריה השגויה הזאת יש השלכות חמורות מאד על החולים. תפישה זו מובילה לכך שיש אונקולוגים החושבים שצריך לחכות עד שה PSA יעלה ל 5-7 או אפילו ל 10 לפני שיתחילו בטפול הורמונלי, מתוך מחשבה שאם נתחיל מאוחר יותר בטפול ההורמונלי הרי גם הסרטן יהפוך להיות לעמיד מאוחר יותר, ונוכל להתחיל בטיפולים כימיים מאוחר יותר. צעד זה הינו חמור ביותר מבחינת החולה והוא, יחד עם הזלזול בדיאטה, מוביל להפסד של עשרות שנות חיים לחולה.

נושא זה יובהר בהמשך לאחר שנסביר היטב כיצד נוצרת העמידות, ומה ההשלכות של ההבדל בין הסיבה המדומה לבין הסיבה האמיתית.

הסבר כיצד תופעת האנגיוגנזה יוצרת עמידות כנגד שלילת האנדרוגן

11. במאמרי מודל לתיאור הפיכת הסרטן לעמיד כנגד שלילת אנדרוגן-ללא צורך בשינוי גנטי. מופיע הסבר מלא ומפורט  מדוע התפיסה הקיימת על עמידות כנגד שלילת האנדרוגן, היא מוטעית לחלוטין. המאמר הנ"ל מלווה במתמטיקה וגרפים וייתכן שלקורא הרגיל המאמר לא יהיה ברור, לכן אני מביא הסבר מילולי קצר המבוסס על המאמר הנ"ל:

א. הטסטוסטרון הינו הורמון החיוני להתפתחות סרטן הערמונית ואם מגבילים אותו הדבר מביא לדעיכת סרטן הערמונית והצטמקותו.

ב. שום תרופה לא יכולה להוריד את ייצור הטסטוסטרון לאפס. לכן, תמיד תישאר כמות מסוימת של הורמון בגופנו, שמספיקה לקיומו של סרטן בגודל מינימלי מסוים, כלומר לא ניתן לרפא סרטן הורמונלי, ע"י דיכוי ההורמון התומך בו.

ג. עובדה נוספת הינה, שכלי הדם המזינים את הסרטן אינם מצטמקים בעקבות הטפול ההורמונלי.

ד. נניח מצב בו צמצמנו את כמות ההורמון בגוף ל1/10, לכן הכמות המגיעה אל הסרטן תרד גם היא  ל 1/10 מהכמות המקורית שהגיעה אליו, והיא לא תרד לפחות מכך, כי כלי הדם המזינים את הסרטן אינם נפגעים. הגיוני שבמקרה כזה, הסרטן יצטמק במשך הזמן לכל היותר ל 1/10 מגודלו טרם תחילת הטפול ההורמונלי, והוא ישאר בגודל המצומק, עד שעל פי ההסברים הקיימים הוא יעבור שינוי גנטי שישחרר אותו מהתלות בטסטוסטרון.

ה. בחרתי את המספר 1/10, אף על פי שניתן להגיע לדיכוי הרבה יותר גדול של ההורמון, מפני שבחישובי משך הזמן להגעה לעמידות, שעשיתי בעבר, הבאתי בחשבון נתון דומה ועל מנת שאוכל להסתמך על אותם חישובים אני מניח שוב את ההנחה הזו.

אולי ימצא מי שיטען שזה לטובת החישובים שלי ואילו הייתי מביא בחשבון מינון יותר גבוה, כפי שניתן להגיע במציאות, יתכן שהתוצאות היו יותר גרועות. על כך אענה שתמיד אני יכול להוריד מינון יותר גבוה של התרופה למינון יותר נמוך, המתאים לחישובים שלי, כך שבמציאות התוצאות יכולות להיות רק טובות יותר.

ו. במציאות הסרטן לא ישאר בגודל המצומצם גם אם הוא לא יעבור שינוי גנטי, מפני שגם אותו סרטן, המוקטן פי 10, ממשיך להמריץ גדילה של כלי דם מזינים (אנגיוגנזה), ולכן על אף העובדה שגופנו לא מגדיל את ייצור הטסטוסטרון ושצפיפות הטסטוסטרון בדם לא השתנתה, הרי כמות מוגדלת של כלי דם מזינים, מובילה בהתאמה כמות מוגדלת של הורמון אל הסרטן ביחידת זמן.

ז. תוספת ההורמון ביחידת הזמן מאפשרת לסרטן להתחיל לגדול מחדש. נתאר לנו שבמשך הזמן הסרטן פיתח רשת כלי דם הגדולה פי 10 מאשר הרשת הקודמת, רשת כלי הדם המורחבת תוכל לספק הורמון לסרטן, בגודל שהוא היה בו לפני תחילת הטפול ההורמונלי, וזאת למרות המשך הטיפול ההורמונלי. במצב זה הסרטן כבר חזר לקדמותו ולקצב הגידול המקורי והטפול ההורמונלי לא יכול כעת לעזור לו, אלא אם כן החולה יקבל טפול אחר המדכא את הטסטוסטרון עוד יותר, כאשר גם תהליך זה יסתיים באותה צורה.

12. שום דוגמא מהדוגמאות הסותרות את טענת השינוי הגנטי, איננה סותרת את ההסבר שלנו. התרופות המתקדמות יותר עובדות, מפני שהן חוסמות את הטסטוסטרון הרבה יותר טוב מאשר התרופות הקודמות להן, אבל מכיוון שהסרטן ממשיך ומצמיח כלי דם מזינים הרי שבסופו של דבר הוא יתגבר גם על התרופות המתקדמות יותר. זהו ההסבר הפשוט וההגיוני ביותר לתופעת הווצרות העמידות והוא מבוסס על תופעות ביולוגיות ידועות היטב, שאף אחד לא חולק עליהן.

אני חוזר שוב על אחת האמיתות שאמר בזמנו, אחד הגאונים הגדולים ביותר בהיסטוריה של האנושות, אייזיק ניוטון, "לא צריך להמציא חוקי טבע חדשים  בכדי להסביר תופעה הניתנת להסבר על ידי חוקי הטבע הקיימים."

הצגות גרפיות של תהליך הווצרות העמידות, ללא דיאטה ועם דיאטה

13. בסעיפים הבאים, מופיעות שתי הצגות גרפיות של תהליך הווצרות העמידות: בלי דיאטה, ועם דיאטה. אין צורך להיבהל וגם לא להיכנס לכל הפרטים שבשרטוטים ומספיק לקרוא את ההסברים המופיעים בסעיף הבא סעיף 14 וחשוב לקרוא אותם , כי הם נותנים לנו נתונים מספרים על ההשפעה העצומה של הדיאטה על הארכת משך הזמן שבו הופך הסרטן להיות עמיד.

חישובי מראים שניתן להאריך, ע"י הדיאטה, את משך הזמן להווצרות העמידות, עבור סרטן ויהיה האגרסיבי ביותר, ממספר חודשים קטן ביותר, לכמעט 12 שנה.

פיתוח הגרפים הללו הוצג במלואו בעבודתי  שהקישור שלה מופיע בתחילת סעיף 11. ומי שירצה להיכנס לפיתוחים המתמטיים יוכל למצוא אותם במאמר הנ"ל, אני מציג כאן רק את התוצאות.

14. להלן הצגה גרפית של תהליך הווצרות העמידות , עבור חולה שאינו עושה את הדיאטה שלנו.

התפתחות ה Psa תחת טיפול הורמונלי ללא דיאטה

להלן מספר הסברים:

א. הגרפים הצבעוניים מייצגים את התפתחות הסרטן, עבור רמות אגרסיביות שונות, אצל חולה המתחיל את הטפול ההורמונלי, אך אינו עושה את הדיאטה. אנו רואים שעבור כל רמת אגרסיביות (הצבעים השונים) הסרטן קודם כל יורד, ועם עבור הזמן הוא מתחיל לצמוח מחדש למרות המשך הטפול ההורמונלי.

שימו לב: אנו מקבלים את תופעת הווצרות העמידות, אך ורק מתוך חוקי הפיסיקה והמתמטיקה ללא שום שימוש ברעיון של שינוי גנטי.

ב. הנקודה Psa=8.04, נבחרה באופן שרירותי כנקודת התחלה של הטפול ההורמונלי. אין שום משמעות לנקודת ההתחלה, מבחינת התוצאות הקשורות לזמן ההגעה למינימום או לזמן החזרה לרמת הסמן ההתחלתית. כלומר, לא משנה מתי אנו מתחילים בטפול ההורמונלי, זמן ההגעה למינימום, שהינה הנקודה שבה אנו רואים התחלה של צמיחה מחדש, וזמן החזרה לרמה ההתחלתית נשארים ללא שינוי, וללא תלות בנקודת ההתחלה. כלומר זמן הווצרות העמידות, (וכלל לא משנה אם מגדירים את העמידות כזמן ההגעה לנקודת המינימום של הPsa  או הזמן בו הPsa חוזר לרמתו שלפני הטפול ההורמונלי) תלוי אך ורק באגרסיביות הסרטן, במינון של התרופה ובסוג התרופה. הגרף בנוי על התנהגות ה Psa  אצלי על פי המינון התרופתי שאני לקחתי.

ג. רמת האגרסיביות מצוינת ע"י הPsaDT  שפרושו Psa  Doubling Time כלומר זמן הכפלת הסרטן בימים, גודל אחר שיכול לייצג את האגרסיביות הוא λ ושניהם גדלים שווי ערך ומידיעת האחד ניתן לדעת את השני.

הקשר ביניהם נתון ע"י הנוסחה :    Ln(2)/λ =PsaDT

ד. ישנן 4 נוסחאות המופיעות במסגרת, כאשר כל נוסחה מודגשת בקו צבעוני, הנוסחה המודגשת בקו כחול מתאימה לגרף הכחול, הנוסחה המודגשת בקו אדום מתארת את הגרף האדום וכך הלאה. אנו רואים שכל הנוסחאות של הגרפים השונים זהות, למעט הפרמטר של רמת האגרסיביות.

ה. על הציר האנכי מופיע הPsa, על הציר האופקי (x=t) מופיעים הימים, והגרפים מתארים את התפתחות הPsa  כפונקציה של הזמן t

ו. המספרים הצבעוניים, על הקווים  האופקיים (החום והירוק), מציינים את הזמן מתחילת הטיפול שבו מגיעים לנקודות אלה.  לדוגמא, הקו הסגול מייצג סרטן שזמן ההכפלה שלו הוא 232 יום, סרטן זה יגיע לנקודת המינימום שלו לאחר 372 יום, כלומר בערך אחרי שנה, והוא יחזור לנקודת ההתחלה שהינה Psa=8.04 , לאחר 744 יום, כלומר לאחר בערך שנתיים.

ז. בכל נוסחה באה לידי ביטוי העובדה שיש שני כוחות הפועלים על הסרטן, כוח אחד, מדכא, שלוחץ אותו כלפי מטה ומופיע בנוסחה עם חזקה שלילית וכוח אחר הפועל כלפי מעלה וגורם לצמיחתו ומופיע בנוסחה עם חזקה חיובית. לאור הסברנו ברור שהכוח המדכא הינו הטפול ההורמונלי, ואילו הכוח המושך אותו כלפי מעלה הוא האנג'יוג'נסיס.

ח. הכוח המדכא לא פועל על כל הסרטן אלא רק על חלק ממנו, כי כפי שאמרנו אי אפשר לדכא את הטסטוסטרון לגמרי, כלומר נשאר חלק של הסרטן שהטפול אינו יכול להורידו לאפס ולכן לפחות אותו חלק מצמיח כלי דם מזינים וצומח.

ט. ברור לחלוטין שהכוח הפועל כלפי מעלה ינצח מאחר והוא צומח אקספוננציאלית ולכן עם הזמן הוא שואף לאינסוף, ואילו הכוח הגורם לדעיכה יכול להוריד את החלק עליו הוא פועל לכל היותר לאפס. ומכאן מתקבלת צורתו של הגרף המביאה לידי ביטוי את עובדת היווצרות עמידות כנגד שלילת האנדרוגן.

י. כפי שאנו רואים זמן ההגעה לנקודת המינימום ולנקודת המקסימום תלויה באגרסיביות הסרטן, ככל שהסרטן אגרסיבי יותר הוא הופך להיות עמיד מהר יותר. לכן הסתמכות על הזמן הממוצע להגעה לעמידות, שהינו שנתיים, הינה חסרת כל ערך לחולה והוא לא יכול להסתמך על נתון זה.

עבור חולה ברמת אגרסיביות כמו שלי (הגרף הכחול) החזרה לרמה ההתחלתית נעשית תוך כחודשיים וחצי (כ 75 יום)  ומי שזמן ההכפלה שלו הוא כל שנה וחצי (הגרף האדום), זמן החזרה לנקודת ההתחלה אצלו הינו לאחר כ 4 שנים ו 10 חודשים.

15. להלן גרף המתאר את המצב כאשר אנו נמצאים בדיאטה:

שרטוט 7 -התפתחות ה PSA תחת טיפול הורמונלי עם דיאטה.

להן מספר הסברים:

א. נזכיר שהמטרה של דיאטת שוקה-Cunc הינה הורדה ניכרת של קצב צמיחת כלי הדם המזינים את הסרטן והיא עושה זאת בהצלחה רבה.

ב. מכיוון שהעמידות נוצרת כתוצאה של הצמיחה של כלי הדם המזינים, הרי אם אנו מאטים את הצמיחה הזו, יעבור יותר זמן עד שהסרטן יחזור לגודלו המקורי. כמו כן נקודת המינימום של ה-Psa נמוכה בהרבה, מפני שהסרטן מצטמק על פי מהירות החלוקה של התאים, בעוד שכלי הדם המזינים צומחים בקצב נמוך בהרבה בגלל הדיאטה

ג. צורת הגרף אינה סימטרית כמו הגרף הקודם, מפני שקצב דעיכת הסרטן שונה מקצב צמיחת כלי הדם המזינים אותו.  כאן אנו רואים תופעה מוזרה שעלולה להטעות, ככל שהסרטן אגרסיבי יותר, הרי תחת הטיפול ההורמונלי הסמן יורד נמוך יותר, ולכאורה ניתן לחשוב שדווקא הוא הפחות אגרסיבי. זוהי תוצאה של הדיאטה, מפני שתחת הדיאטה קצב הצמיחה של כל הסרטנים שבדוגמאות שלנו, הינו אותו דבר כי זהו קצב הצמיחה של כלי הדם המזינים, לעומת זאת הדעיכה היא לפי רמת האגרסיביות של הסרטן, וככל שהסרטן יותר אגרסיבי הוא מצטמק מהר יותר, כי הפגיעה בסרטן היא בעת חלוקת התא.

 ד. התוצאה המדהימה הינה, שבמינון שלקחתי, מישכו של הטיפול יהיה 4,299 יום בקרוב, שזה קרוב ל 12 שנה, עד שהסרטן חוזר לרמה ההתחלתית שלפני תחילת הטפול ההורמונלי, בעוד שללא הדיאטה זה היה נמשך כ 75 יום בלבד. לכן מי שיהיה תחת הדיאטה שלנו בזמן הטיפול ההורמונלי, יאריך מאד את משך הטיפול עד שהסרטן יחזור לקדמותו.

ה. אציין שאני נמצא תחת טפול הורמונלי לסירוגין כבר למעלה מ 10  שנים ועדיין לא הגעתי למצב של עמידות. כמובן תמיד יהיה מי שיטען שדוגמא אחת איננה מהווה הוכחה. יש לי הרבה טענות כנגד הדקלום האוטומטי הזה המבוסס על חוסר הבנה וחוסר הכרה של עבודתי, אבל לא כאן המקום לדון על כך, ולכן אסתפק בדברים הבאים: אילו המצב היה הפוך, זה היה מוכיח שאני טועה בשיקולי, לכן בכל זאת יש טעם בהבאת עובדה זו, האומרת שלפחות על בסיסה לא ניתן להוכיח שאני טועה. אף אחד גם לא יכול לדרוש ממני להתכחש לעובדה זו המאשרת את התאוריות והחישובים שלי, שנעשו כבר לפני שנים, ומתאמתים ככל שעובר הזמן, האם ההוכחות טובות רק עבור שוקה?

כיצד ניתן להביא למצב שבו התרופה פועלת שוב?

16. על פי ההסבר שלי, העמידות כנגד הטיפול ההורמונלי הינה מצב הכרחי, הנובע מהאנג'יוג'נסיס. וכפי שאמרנו במבוא יכול הקורא לשאול, אז מה זה משנה לי ממה נוצרת העמידות? הרי כך או כך הטיפול ההורמונלי לא יכול לעזור לי יותר.

17. עובדתית זה משנה מאוד וההסבר כלהלן: נניח שאנו מתחילים את הטיפול ההורמונלי מוקדם, כאשר הPsa ההתחלתי הוא 0.5 (וכפי שאמרנו בסעיף 14 ב' משך הזמן להגעה לעמידות לא תלוי ב Psa ממנו אנו מתחילים), ונניח שהורדנו את הטסטוסטרון ל 1/10 מגודלו המקורי. הסברנו בסעיפים הקודמים שהסרטן הפך להיות עמיד וגם חזר למצבו ההתחלתי שלפני הטיפול ההורמונלי, מפני שהוא גידל כלי דם מזינים המעבירים לאזור הסרטן כמות דם הגדולה פי 10 מהכמות שלפני תחילת הטיפול, לכן גם כמות המזון המגיעה אל הסרטן גדולה פי 10 יחסית לגודל הסרטן. מה שמגביל את הסרטן כרגע, זה הגבלת הטסטוסטרון, שמגיע בכמות המתאימה בדיוק לגודל הפיסי של הסרטן ולכן במצב הזה הסרטן יכול לצמוח אך ורק ע"פ הקצב שגדלים כלי הדם המזינים. אם נפסיק כעת את הטפול ההורמונלי הגבלת הטסטוסטרון מתבטלת, ובאה לידי ביטוי העובדה שהסרטן מקבל כעת פי 10 יותר מזון מאשר לפני תחילת הטפול ההורמונלי. במצב זה אין מגבלת מזון שמקורה בצמיחה איטית של כלי הדם המזינים, מפני שכלי הדם צמחו כבר והם גדולים כעת פי 10 יחסית לגודל הסרטן לעומת המצב טרום הטפול ההורמונלי, לכן הסרטן יכול לצמוח במהירות המכסימלית. הגידול המהיר יימשך עד שהסרטן יגיע לגודל הגדול פי 10 והוא יגיע לגודל של PSA=5 ואז תיווצר מחדש מגבלת התזונה. מהנקודה הזו של Psa=5 הסרטן לא יכול לצמוח על פי רמת האגרסיביות הטבעית שלו מפני שכלי הדם ממשיכים לצמוח בקצב הנמוך שהדיאטה שלנו מאפשרת לו, והסרטן יחזור לגדול לפי הקצב של התפתחות כלי הדם המזינים. גודל הסרטן, כמות הטסטוסטרון וקצב גידול כלי הדם המזינים, נמצאים שוב פעם במצב שווי משקל שמוכתב ע"י קצב האנג'יוג'נסיס.

18. במצב הזה אנו יכולים להתחיל מחדש טפול הורמונלי, שעל פי חישובינו יכול להמשך עוד כ 12 שנה, עד שהסרטן יחזור מחדש לגודל Psa=5 , שאז הוא הופך לעמיד. במצב הזה, לא נוכל מבחינה מעשית לחזור על התהליך, כי נצטרך לתת לPsa  לעלות לסביבות 50 ואז כבר יהיו גרורות ופגיעה באיברים חיוניים, אולם במצב זה נוכל לעשות טיפול כימותרפי משולב עם טפול הורמונלי, שנותן תוצאות יותר טובות מאשר טפול כימי בלבד. נוכל אפילו להמשיך בטפול הורמונלי רציף ללא כימותרפיה, כאשר הסרטן צומח בקצב האיטי שהדיאטה מאפשרת לו. זו אלטרנטיבה לא אידאלית בגלל תופעות הלוואי שילוו טפול הורמונלי רציף במשך הרבה שנים, אבל זה ממילא מה שהרופאים רושמים לנו כיום. על כל פנים הראנו שניתן לבצע לפחות 2 מחזורי טיפולים הורמונליים, בתנאים טובים, שימשכו לפחות 24 שנה ואם נביא בחשבון שאפשר לקבל מינונים גבוהים יותר של תרופות ממה שהבאתי בחשבון הרי שניתן להגיע אף מעבר לזה, ובמיוחד שאפשר להמשיך בטפול הורמונלי רציף עוד מספיק שנים, כך שניתן להגיע עם טפולים הורמונליים ודיאטה, אפילו ל 30 שנה,  גם עבור הסרטן האלים ביותר.

לעולם לא מוקדם מידי להתחיל בדיאטה

19. לרוב החולים יש נטייה לא לראות את חומרת המצב כאשר המספרים קטנים, במיוחד כאשר הם מרגישים עדיין בטוב, ובגלל חוסר הרצון לוותר על "מטעמים"  הם מוותרים על האופציה האמיתית היחידה, המאפשרת להאריך את חייהם בעשרות שנים. הם חוזרים אלי לאחר זמן, כאשר כבר מאוחר ואמרתי פעם לחבר טוב שלי שלא רצה לוותר על מנעמי המזון, שהוא "אוכל את עצמו למוות", על המשקל של "מאבד עצמו לדעת", לצערי הוא היום במצב גרוע מאד.

ולכן אני מדגיש, "לעולם לא מוקדם מידי, להתחיל בדיאטה ובטפול ההורמונלי" כי אתה לא יודע באמת מה צפוי לך, ולא אחת פנו אלי חולים שהסרטן היה "רדום" אצלם ופתאום התעורר לחיים והפך להיות אגרסיבי מאד. רק כאשר המספרים מתחילים לעלות במהירות אנו מתחילים להתעניין בנושא, אבל לרבים מאתנו זה כבר מאוחר מדי. המשמעות של המשפט המודגש מאוד פשוטה וברורה, חולה המתחיל בדיאטה בזמן ומתחיל בטפול ההורמונלי אפילו כאשר הסרטן עדיין קטן מאד (אפילו PSA=0.3) יוכל להתחיל את הסיבוב השני של הטפול ההורמונלי כאשר ה PSA=3 ויש סיכוי טוב שבמצב הזה הוא יוכל לבצע בתנאים טובים חלק ממחזור טיפולים שלישי, ולחיות גם 30 שנה, אפילו עם הסרטן האלים ביותר.

מה צריך לעשות חולה שלא התחיל בדיאטה בזמן

20. נשאלת השאלה מה צריך לעשות חולה, שלא התחיל עם הדיאטה מספיק מוקדם? אין לכך תשובה אחת ותלוי באיזה מצב הוא מגיע. אדגיש שמה שמוצע פה, הינו אך ורק במסגרת הטפולים הסטנדרטיים, ולא שום דבר שקשור בגנטיקה האישית של החולה.

א. אם הוא מגיע עם Psa=50  ובמצב של עמידות, הרבה לא אוכל להציע לו, מה שניתן להציע לו זה להתחיל בדיאטה ולעבור טפול כימותרפי, תוך המשך טפול הורמונלי רציף. המלצה זו שונה בד"כ ממה שמציעים הרופאים, אשר מפסיקים לחולה את הטפול ההורמונלי. הסיבה להמלצה להמשך הטיפול ההורמונלי, נעוצה בעובדה שעם תחילת הדיאטה קצב התפתחות הסרטן יקטן משמעותית וישווה לקצב עליית כלי הדם המזינים, וכפי שראינו במאמרים קודמים אפשר להגיע לקצב גידול הנמוך מ 3% בחודש. מכיוון שראינו שלסרטן במצב עמידות יש כלי הדם מזינים המתאימים לסרטן הגדול פי 10, הרי אילו היינו מפסיקים את הטיפול ההורמונלי, לא היינו רואים את השפעת הדיאטה אלא רק כאשר הסרטן היה מגיע ל 500=Psa. אם אנו מוסיפים טיפול כימותרפי, הרי טיפול זה יזרים פי 10 חומר כימי אל הסרטן יחסית לגודלו המצומק (Psa=50 במקום 500) ויעילות הטיפול תהיה גדולה פי כמה מאשר אילו הפסקנו את הטיפול ההורמונלי. ראה הסבר במאמר: כימותרפיה בקלות

ב. חולה שהמתין על פי עצת רופאו ש ה Psa שלו יגיע ל 5-7 או אפילו ל 10 וכאן הוא נבהל מקצב העלייה של הPsa  ומתחיל לחפש פתרון, אם הוא לא התחיל עדיין טפול הורמונלי, או הוא נמצא בתחילת הטפול ההורמונלי, הרי שההמלצה תהיה להתחיל מיד בדיאטה ולהקפיד עליה מאד, ולעשות טפול הורמונלי לסירוגין, אדם כזה יוכל כפי שראינו למשוך את הטפול ההורמונלי אפילו 12 שנה, סביר שאדם כזה יוכל לממש מחזור טיפולים אחד בלבד, אבל גם זו תוצאה מצוינת יחסית למצבו העכשווי.

ג. לאדם במצב כמו בתת סעיף ב' שיש לו גרורות, הייתי מציע את הדיאטה בצרוף טפול הורמונלי רציף יחד עם טפול כימותרפי. ואני מדגיש לעשות את הטפול המשולב מיד ולא לחכות עד שהסרטן יהפוך להיות עמיד. ייתכן שיהיה לך קושי להשיג רופא שיסכים לכך, נראה לי שאוכל לתת לחולה כזה שמות של רופאים שיסכימו לכך. גם במקרה זה, בעיקר בזכות הדיאטה, ניתן יהיה להגיע יחד עם הטפולים האחרים לפחות ל 12 שנות חיים, מאחר והדיאטה + הטפול ההורמונלי בלבד, יכולים לשמור אותו במשך תקופה כזו מתחת לPsa בו הוא נמצא.

ד. מבחינתי למעשה אין הבדל בין המצבים ב' ו-ג' כי אני רואה סרטן שנמצא באיזור מיטת הערמונית, לאחר נתוח רדיקלי והקרנות, כגרורה לכל דבר ולכן גם במקרה ב' הייתי ממליץ על טפול משולב הורמונלי + כימותרפי, אלא שפה הקושי להשיג רופא שיסכים לבצע זאת גדול בהרבה מאשר מקרה ג', אך נראה לי שגם במקרה זה אוכל למצוא רופא שיסכים לעשות זאת.

ה. יש הרבה קומבינציות של מצבים, בכל מקרה ההצעה במסגרת הטיפולים הסטנדרטיים יכולה להיות דיאטה וטיפול הורמונלי, או דיאטה עם טיפול הורמונלי ועם טיפול כימותרפי. אני אישית מעדיף תמיד את הקומבינציה המשולשת.

ו. הבעיה שלנו בפתרונות הללו היא הרופאים, שלא מכירים בערכה של הדיאטה, ושלא מכירים את המחקרים החדשים המוכיחים את התועלת הרבה שבשילוב טפול הורמונלי יחד עם טפול כימי מוקדם ככל האפשר, אפילו לפני שהסרטן הפך עמיד או גרורתי. יש גם מי ששמע על כך אך טוען שהפרוטוקול לא מרשה לו זאת.

ז. כאשר יש אפשרות לטיפול קרינתי, אם אין הוא מסוכן מידי, תמיד כדאי לעשותו.

אסור לוותר על הדיאטה בזמן הטפול ההורמונלי.

21. חולה העושה טפול הורמונלי ודיאטה עלול לחשוב שמצבו טוב בגלל ירידת ה Psa והוא עלול להפסיק את הדיאטה בתקופת הטפול ההורמונלי. בשום פנים אסור להפסיק את הדיאטה או להקל בה, כי כפי שהסברנו, הסרטן מצמיח כלי דם מזינים גם בתקופת הטפול ההורמונלי וזה האמצעי שלו להתגבר על הדיכוי ההורמונלי. חולה הרוצה להרחיק מאד את מועד הפיכת הסרטן לעמיד, צריך להמשיך בדיאטה כל הזמן.

סיכום ומסקנות העבודה

22. להלן סיכום הדברים:

א. עמידות הסרטן כנגד הטיפול ההורמונלי נובעת מתהליך האנג'יוג'נסיס ולא כתוצאה משינויים גנטיים.

ב. מאחר והדיאטה שלנו מאיטה את תהליך האנג'יוג'נסיס, והיא עושה זאת ביעילות גבוהה מאד, הרי כתוצאה מכך ניתן להאריך בעזרתה את זמן הווצרות העמידות לכ-12 שנה, ויהיה הסרטן אלים ככל שיהיה.

ג. באופן תאורטי ניתן לבטל את עמידות הסרטן כנגד הטפול מספר פעמים ככל שנרצה, באופן מעשי ניתן לבצע 2-3 פעמים מחזורי טיפול הורמונליים, ההסבר למגבלה זו מופיע בתוכן המאמר.

ד. מהאמור בתת סעיפים ב-ג כאן נובע, שחולה בסרטן ערמונית יכול לחיות בעזרת הדיאטה וטיפולים הורמונליים קרוב ל 30 שנה, בתנאי שיתחיל בדיאטה ובטיפולים ההורמונליים מספיק מוקדם.

ה. המשמעות של דברי הינה שאילו הרופאים היו מכירים את התועלת העצומה של הדיאטה, ואת הסיבה האמיתית של הווצרות העמידות נגד הטיפולים ההורמונליים, כמעט שום חולה בסרטן הורמונלי לא היה צריך למות מהמחלה. על פי הסטטיסטיקות האחרונות, מתים בארה"ב כ 70,000 איש מסרטן השד וסרטן הערמונית כל שנה, ואם נניח שעור דומה בכל העולם, הרי מידי שנה מתים כ-1.7 מיליון איש משתי מחלות אלה, ואת רובם היה ניתן להציל במחיר זול מאוד.  לצערנו הרופאים אינם מכירים את התועלת העצומה של הדיאטה, ולא את הסיבה האמיתית של הווצרות העמידות ולכן, לחולה ברמת אגרסיביות כמו שלי, הטפול שלהם הינו פסק דין מוות, עשרות שנים לפני הזמן.

אתגר לרופאים ולחולים

23. אם אני צודק בטיעוני ואני בטוח בוודאות במה שאני אומר, הרי שזו מהפכה, מפני שטיעוני סותרים את כל מה שהאורולוגים והאונקולוגים והחוקרים למיניהם אומרים בנושא זה. המשמעויות של מה שאני אומר הינן מרחיקות לכת, והליכה בדרכי, יכולה להוסיף עשרות שנות חיים, למיליוני חולים, חולי סרטן הורמונלי וגם לחולי סרטן לא הורמונלי, מפני שהדיאטה שלי הינה האמצעי היחידי הקיים היום, המסוגל לעכב בצורה יעילה את צמיחת כלי הדם המזינים את הסרטן. אני קורא לכל מי שיכול לעזור בהפצת הנושא בין חולים או בין רופאים לעשות זאת, ואשמח אם מישהו יוכל לארגן דיון כזה שלי מול כל צוות של רופאים. אני פונה במיוחד לעמותת “חיים עם סרטן הערמונית" שיש לה קשר עם רופאים ועם חולים לפעול להפצת הרעיונות שלי.

 

בריאות טובה לכולנו

                                 שוקה 

                                         חולון,  אוקטובר  2016

הרשמו לאתר: הרישום בצד  שמאל למעלה. חבל שתפסידו עדכונים, ומאמרים חשובים ביותר שיכולים להציל את חייכם.

קישואים עגולים ממולאים בפטריות

15 מאי

קישואים עגולים ממולאים בפטריות

מצרכים ל 8 קישואים

8 קישואים עגולים מוצקים בגודל קטן.

2 בצלים לבנים גדולים.

8 פטריות שמפיניון בינוניות.

1/2 כוס פטרוזיליה קצוצה.

1/2 כוס כוסברה קצוצה.

2 כפות שבולת שועל.

3 כפות רוטב רימונים.

מלח , פלפל

אופן ההכנה

להשרות את הקישואים במים, לנקותם טוב עם מברשת, (להקפיד שלא יישאר עליהם חול).

לחתוך את קצה הגבעול של הקישוא, (להשאיר שארית קטנה).

להוריד כובע מהצד של הגבעול, לרוקן את הקישוא ולהשאיר דופן דקה.

לרסק בינוני  את הכוסברה, הפטרוזיליה, בצל אחד וכ1/2 מתוכן הקישוא ולשים בקערה.

לקצץ דק את הפטריות , להוסיפם לקערה וכן להוסיף את שבולת השועל.

להוסיף קצת יותר מכף רוטב רימונים, פלפל ומלח ולערבב.

למלא את הקישואים ולכסותם עם הכובע שלהם.

לקצץ בצל נוסף, להניחו בסיר ולהזהיבו עם רסס דק של שמן התזה. להוסיף מידי פעם טיפת מים, לערבב עד שהבצל מזהיב.

להוסיף את שארית תוכן הקישוא לסיר והשחימו יחד עם הבצל.

 להניח את הקישואים בסיר צפופים אחד ליד השני, להוסיף 2 כפות רוטב רימונים מלח ופלפל.

להוסיף כוס מים.

להרתיח על אש גבוהה, לתקן את הטעם ע"י הוספת רכז רימונים מלח ופלפל.

להעביר לאש קטנה ולסגור את הסיר.

לתת להתבשל עד שכל הנוזלים מתאדים ונוצר רוטב סמיך.

IMG_0790

IMG_0792

תמונת מכשירי ריקון: ניתן לרכוש בחנות גדג'טים של מטבח.

בתיאבון

בריאות טובה לכולנו

                        שוקה,   חולון  מאי 2016

הרשמו לאתר : הרישום בצד שמאל למעלה או בשמאל למטה, חבל שתפסידו עדכונים ומאמרים חשובים ביותר שיכולים להציל את חייכם.

 

 

 

 

 

 

אנג'יוג'נסיס-המנוע של הסרטן

27 יול

לקריאת העבודה לחץ על הקישור הבא:  אנגיוגנזה -המנוע של הסרטן

MMS-תרופת ה"פלא" לסרטן

11 יונ

לקריאת העבודה לחץ על הקישור הבא:

MMS -_MIRACLE MINERAL SUPPLEMENT_ תרופת ה"פלא" לסרטן_

איך לחיות 20 שנה ויותר עם סרטן אלים – חקר ביצועים של תרומת דיאטת "שוקה-CUNC" לאריכות הימים של חולי סרטן

16 פבר

לקריאת המאמר לחץ על הקשור הבא:

איך לחיות 20 שנה ויותר עם סרטן אלים

מודל מתמטי וחקר ביצועים של תרומת דיאטת שוקה-CUNC לאריכות הימים של חולי סרטן

דיאטת " שוקה- CUNC" מעכבת גם את הסרטן האלים ביותר

1 נוב

מבוא

1. בעבודתי הגדולה, התפתחות הסרטן תחת אילוצי תזונה-גירסה מדעית, מצאתי שזמן הכפלת הPSA אצלי, שנסמנו  ב (PSADT=( PSA Doubling Time  הינו כ 23.4 ימים

מאחר שהPSA נחשב כסמן (marker) אמין, אצל חולה שעבר כריתה רדיקלית של הערמונית, והוא מייצג את גודלו של הסרטן, הרי משמעות הנתון שמצאתי הינה, שהסרטן מכפיל את גודלו בממוצע כל 23.4 יום. כלומר, האגרסיביות של מחלתי הינה גבוהה ביותר, באופן יוצא דופן, ולמרות זאת, הודות לדיאטה, אני מצליח לחיות בבריאות טובה תקופה כה ארוכה.

2. מאחר ורוב הקוראים אינם מסוגלים להכנס לקרוא ולהבין את המתמטיקה שבעבודה, הרי שהם אינם יכולים לקבל את מה שאני אומר, אלא אם כן מאיזושהי סיבה הם נותנים אמון בדברי, וזה דבר שאינני דורש מהקוראים בשום פנים ואופן, מאחר שאני חושב שהשכנוע הטוב ביותר וההתמדה בביצוע דברים, נעשים רק כאשר קיימים הסברים שהקורא מסוגל להבין אותם.

אני ער לעובדה שגם מי שרוצה להאמין, יכול לפקפק באמיתות טענתי, מפני שהמשמעות של הנתון הזה הינה שהסרטן מכפיל את עצמו 365/23.4=15.6 פעמים בשנה, שפרושו הכפלה פי 2 בחזקת 15.6 שזה פי 49,608 בשנה, מה שאומר שלא הייתי שורד אפילו שנה ללא טפול רפואי.

הטפולים הקונוונציונליים שעברתי, שכללו ניתוח, טיפול הורמונלי, הקרנות וגם HIFU, לא עצרו את המחלה, שחזרה מיד לצמוח בקצב המקסימלי. לכן ללא הדיאטה, לא הייתי שורד אפילו שנתיים מיום שהתברר שהניתוח לא חיסל את מחלתי, זאת גם אם נביא בחשבון את ההקרנות והטיפול ההורמונלי שעברתי וטיפולים נוספים שיכולתי לעבור. אבל עובדה היא שכיום כ 6.5 שנים יותר מאוחר וכ 8.5 שנים מיום גילוי המחלה, אני עדיין חי ונושם ובריאותי הגופנית הנפשית והשכלית מצויינים על אף גילי (למעלה מ 75).

3. בדף הבית הבטחתי שעם הזמן אשתדל להסביר בצורה עממית נושאים נוספים הנמצאים בעבודתי, וכרגע אני מצרף עבודה המסבירה ומוכיחה, באופן פשוט, את העובדה שאילו לא הייתי עושה דיאטה הרי זמן ההכפלה של הסרטן שלי, על בסיס הנתונים העכשוויים, הינו כפי שכתבתי בעבודתי הנ"ל, דהיינו בסביבת 23 יום.

מהעובדה שאני עדיין חי, נובע שהאגרסיביות בפועל הינה הרבה יותר נמוכה, והיא יורדת באופן דרמטי ע"י הדיאטה שפיתחתי, דיאטת " שוקה- CUNC ".

הבעיתיות בהשגת הנתונים

4. במאמר אגרסיביות הסרטן-אסור להרדם בשמירה הגדרתי כמה סוגים של רמות אגרסיביות, ביניהם:

א. אגרסיביות אינהרנטית, דהיינו, אותה אגרסיביות שהיינו רואים אילו לא היינו עושים כלום ונותנים לסרטן להתפתח באופן חופשי. במקרה כזה הסרטן גדל אקספוננציאלית.

ב. אגרסיביות חיצונית, זו שאנו הצופים (כולל הרופאים) רואים, שהינה תוצאה המביאה בחשבון את התנהגות הסרטן בהשפעת טיפולים קונוונציונליים ו/או טיפולים אלטרנטיביים שאנו עושים, כולל דיאטה. אגרסיביות זו רק יכולה להיות יותר נמוכה מהאגרסיביות האינהרנטית.

5. אנשים שמפקפקים ביכולת של דיאטה מתאימה לעזור כנגד סרטן, יכולים לתקוף את טענתי ולאמר שהחישובים שעשיתי בעבודתי הגדולה נעשו על בסיס נתונים שהיו נכונים לפני כ 6 שנים, ובמשך השנים שאני נמצא תחת דיאטה, עברתי טיפולי הקרנות, עברתי טיפול HIFU וכן טיפולים הורמונליים, ולכן ייתכן שהסרטן עבר שינוי שבו הוקטנה האגרסיביות שלו, ולכן ייתכן שזו תוצאה של הטיפולים הקונוונציונליים ולא של הדיאטה וייתכן גם שאולי אני סתם מספר מעשיות, מתוך חוסר ידע איך לחשב אגרסיביות.

כמובן שאני יכול להוכיח בעזרת המודל הבסיסי שהאגרסיביות נשארה כפי שהיתה בעבר, אולם כניסה למודלים הללו לא תוכל לשכנע את הקורא הפשוט שאינו מעורה במתמטיקה, והמחפש נואשות מזור למחלתו. אז איך אוכל להוכיח שזה המצב גם עכשיו, כאשר אני ממשיך ועושה דיאטה והתוצאות מראות לאורך שנים התפתחות איטית ביותר? כמובן שאני לא אעשה את השטות ואפסיק את הדיאטה, אפילו לתקופה קצרה, על מנת להוכיח את טענתי. כי אם טענתי נכונה הרי שאגרום לעצמי נזק חמור ובלתי הפיך, והנה אני נמצא במלכודת, שלא מאפשרת לי להוכיח בצורה פשוטה את טענתי, אלא רק דרך כניסה למודלים מתמטיים.

הפתרון

6. מכיוון שמטרתי העיקרית הינה לשכנע את הקוראים שאכן הדיאטה עוזרת ובמיוחד כאשר הסרטן אלים ביותר, הרי עלי למצוא דרך לשכנעם מבלי שאצטרך להפסיק את הדיאטה. ההיגיון הפשוט אומר שלא אוכל להוכיח זאת כל עוד אני ממשיך בדיאטה, אולם בכל זאת קיימת דרך להוכיח זאת, גם תוך כדי תהליך הדיאטה.

על מנת למצוא דרך זו עלינו לבחון את תפקידי הדיאטה ודרכי השפעתה.

7. במאמר אנג'יוג'נסיס, חומצה ארכידונית (W-6), ותהליך יצירת דיאטת CUNC-גרסה עממית הסברנו את תפקידי הדיאטה והבהרנו כי לדיאטה שני תפקידים:

א. מניעת מזון מידית מהסרטן, והכוונה למטבוליט 5-HETE או מטבוליטים אחרים של החומצה הארכידונית, הדרושים לבנית התא הסרטני.

ב. מניעת מזון בטווח הארוך, ע"י עכוב של הצמיחה האנג'יוג'נית.

מסתבר שניתן ליצור מצב שבו תפקיד א' לא מתקיים, בעוד שתפקיד ב' מתקיים, במצב כזה אינני גורם לעצמי נזק בטווח הארוך ונראה שגם אינני גורם נזק בטווח הקצר.

מצב כזה יכול להתקיים כאשר אנו עושים דיאטה תחת טיפול הורמונלי. במקרה של טיפול הורמונלי ניתן להקטין את הגידול במידה ניכרת, אך הטיפול אינו פוגע בכלי הדם המזינים את הסרטן. כתוצאה מהאמור לעיל, ברגע שאנו מפסיקים את הטיפול ההורמונלי, אנו נמצאים במצב שבו הגידול הוקטן, ולכן הבקוש המידי שלו למזון הוקטן, אך מכיוון שכמות כלי הדם לא הוקטנה הרי שקצב הספקת המזון לסרטן לא הוקטן, ולכן נוצר מצב שעל אף שאנו ממשיכים בדיאטה אין מגבלת מזון מידית לסרטן והוא חוזר לקצב הגידול המכסימלי. עם עבור הזמן הגידול גדל במהירות, אך כלי הדם ממשיכים לגדול לאט בגלל העובדה שאנו ממשיכים בדיאטה, ובסופו של דבר נוצרת שוב מגבלת מזון מידית המאיטה את קצב התפתחות הסרטן. יוצא מכך שאנו יכולים למדוד את האגרסיביות האינהרנטית בתקופה המידית שלאחר הפסקת הטיפול ההורמונלי, כאשר אין מגבלת מזון לסרטן.

8. לאור האמור לעיל נוכל לבצע את החישוב בשתי שיטות:

א. ע"י השוואת ה PSA בסוף החודש השני מול הPSA בסוף החודש הראשון שלאחר סיום הטיפול ההורמונלי.

ב. לפי הרעיון, שהעליה של ה PSA לאחר סיום הטיפול ההורמונלי, לרמתו שלפני הטיפול, במצב שבו אנחנו לא תחת משטר דיאטה, מהירה יותר מאשר משך הטיפול ההורמונלי. הסיבה הינה: שסרטן הנמצא תחת טיפול הורמונלי אינו דועך לפי האגרסיביות המכסמילית, מפני שאיננו יכולים למנוע באופן מוחלט מהסרטן מלקבל טסטוסטרון, ולעומת זאת אם הוא צומח ללא מגבלת מזון, הרי שהוא צומח לפי האגרסיביות המכסימלית .

כיצד מחשבים אגרסיביות

9. נהוג למדוד אגרסיביות של סרטן, בזמן הכפלה. כאשר על פי ההגדרה זמן ההכפלה, הוא פרק הזמן הנדרש לאוכלוסיה מסוימת להכפיל את גודלה. במקרה שלנו אנו מדברים על אוכלוסית הסרטן, או גודל הרקמה הסרטנית, או לחילופין הסמן (marker), המסמל את גודל האוכלוסיה. המודל לפיו קובעים את זמן ההכפלה הוא המודל האקספוננציאלי. זמן ההכפלה של הPSA בסרטן הערמונית מסומן כPSADT אנו יכולים לחשב את האגרסיביות בשתי דרכים:

א. ע"י שימוש במחשבונים הנמצאים באינטרנט שאחד מהם ניתן בקישור הבא:

(1)     http://www.medical-calculators.co.uk/psadt.html

והקוראים שלא יכולים או לא רוצים להכנס לנוסחאות המתמטיות יכולים לבדוק את נכונות חישובינו ע"י השימוש במחשבון זה. ישנם מחשבונים שדורשים יותר מאשר שתי נקודות, אך גם הם מנסים לעשות קרוב לגרף אקספוננציאלי.

ב. למי שמעוניין בנוסחה המתמטית הרי אפשר לחשב זאת ע"י המשוואה הבאה:

 (2)  PSADT=t x Ln(2)/Ln{N(t)/N(0)}

כאשר (N(0 זו המדידה הראשונה של גודל האוכלוסייה ברגע t=0   ו (N(t זו המדידה השניה לאחר פרק הזמן t , כאשר  (Ln(y  הוא הלוגריתמוס הטבעי של הגודל y .

 נתוני הבדיקות

10. כפי שציינתי הרי מצאתי בעבר, בעבודה התפתחות הסרטן תחת אילוצי תזונה -גירסה מדעית, שזמן ההכפלה של  הסרטן שלי הינו כל 23.4 יום. תוצאה זו מבוססת על נתונים מלפני 5.5 – 6.5 שנים . על מנת לענות על הטענה שבסעיף 5, אחשב את האגרסיביות האינהרנטית על בסיס נתונים עכשוויים, ונעשה זאת בדרכים שהותוו בסעיף 8.

11. להלן טבלה עם נתוני התקופה האחרונה:

טבלה-1

מספר סידורי
תאריך
        PSA
           הערות
1 17.04.2014 0.52 תחילת טפול הורמונלי
2 15.07.2014 0.00 הפסקת טיפול הומונלי
3 14.08.2014 0.08  
4 14.09.2014 0.22  
5 19.10.2014 0.29  

 

עיון בטבלה מראה לנו שאכן כפי שצפינו הייתה עליה חזקה ביותר בין החודש השני לחודש הראשון שלאחר הפסקת הטיפול ההורמונלי.

חישוב האגרסיביות ע"י השוואת ה PSA בסוף החודש השני מול ה PSA בסוף החודש הראשון שלאחר סיום הטיפול ההורמונלי

12. נסביר מחדש מדוע חישוב זה יכול לתת לנו את התוצאה של האגרסיביות האמיתית, האינהרנטית, ללא השפעת דיאטה, על אף שאנו ממשיכים בדיאטה כל הזמן: עם השנים כלי הדם צמחו והגיעו לכך שתחת משטר הדיאטה הינם מסוגלים לספק מזון לסרטן בגודל של PSA=0.52 . תחת הטפול ההורמונלי הסרטן הצטמק מאוד (לפחות מ 10% מגודלו המקסימלי), ודרישתו למזון הצטמצמה בהתאם, אולם כלי הדם המזינים לא נפגעים כתוצאה מהטיפול ההורמונלי ולכן הם מסוגלים לספק מזון במלוא הכמות הנדרשת לסרטן המצומק, ולכן, בתחילת הצמיחה המחודשת, הוא יצמח בקצב המקסימלי, עד שתווצר מגבלת המזון מחדש וקצב הצמיחה של הסרטן יואט. כלומר במדידה הראשונה הסרטן מתקדם ללא מגבלת מזון.

מעבר לכך, התוצאה האמיתית ללא דיאטה יכולה להיות רק יותר גרועה ממה שנחשב בדרך זו, כי יתכן שבכל זאת יש מגבלה קטנה של התזונה, דבר שרק יכול להאיט את הצמיחה, כך שאם בתנאים הללו נראה אגרסיביות גבוהה מאוד, הרי שהדבר רק יחזק את טענתי.

ניגש לחישוב:  N(0)=0.08,הt=31 הינו פרק הזמן שעבר בין המדידה שבשורה 3 למדידה שבשורה 4 ולכן N(t)=N(31)=0.22 נמשיך בחישוב ונקבל שהסרטן צמח במשך 31 יום פי R כאשר R=0.22/0.08=2.75 נשים לב שאין צורך ביותר מידי חישובים בכדי לראות את האגרסיביות הנוראית של מחלתי, שהרי הסרטן הכפיל את עצמו כמעט פי שלוש תוך 31 יום. הצבת המספרים בנוסחה (2) תתן לנו :

 PSADT=txLn(2)/Ln{N(t)/N(0)}=31xLn(2)/Ln(2.75)=31×0.6931/1.0116=21.24 days

כלומר זמן ההכפלה הינו כ 21 יום כלומר אפילו יותר גרוע ממה שחישבנו בעבודה הגדולה, שם הראנו שזה היה בין 23 יום ל24 יום.

הצבת המספרים במחשבון המופיע בקישור שלעיל שמסומן כנוסחה (1) נותנת לנו זמן הכפלה של 0.7 חודשים שזה כ 22-21 יום, כפי שחישבנו על פי הנוסחה.

חישוב לפי הרעיון שהעליה לרמת ההתחלה, לאחר סיום הטיפול ההורמונלי, יותר מהירה מאשר משך הטיפול ההורמונלי (כאשר אנו לא תחת משטר של דיאטה.)

13. הרעיון הינו פשוט ביותר: בטיפול ההורמונלי שעשיתי לקחתי חומר בשם DES שהינו אסטרוגן מלאכותי, והמולקולה שלו תופסת את הרצפטור של האסטרוגן. המוח שלנו אינו יודע להבדיל בין האסטרוגן לטסטוסטרון, (האסטרוגן מופק מהטסטוסטרון) ולכן כאשר המוח חש בעודף אסטרוגן הוא נותן הוראה להפסיק לייצר טסטוסטרון. הטסטוסטרון הינו חומר החיוני לסרטן הערמונית לצורך מניעת מות התא. תאי הסרטן המנסים להתרבות מתחלקים בקצב המכסימלי, חלקם מצליחים לקלוט טסטוסטרון (אי אפשר למנוע ייצור טסטוסטרון באופן מוחלט) ושורדים, השאר מתים. מכאן נובע שהסרטן דועך תחת טיפול הורמונלי, בקצב שהינו נמוך מאשר הקצב המקסימלי של חלוקת התאים. לעומת זאת כאשר אנו מפסיקים את הטיפול ההורמונלי, ובהנחה שאנו לא תחת משטר דיאטה, הרי שהסרטן יצמח בקצב המקסימלי של חלוקת התאים, ולכן הוא יגיע לגודל שהוא היה בו, טרום הטיפול, בפרק זמן קצר יותר מאשר מישכו של הטיפול.

לפיכך אילו לא הייתי עושה דיאטה הייתי עולה תוך פחות מ 59 יום מ p=0.08 ל p=0.52 זמן ההכפלה בימים במקרה זה על פי נוסחה (2) הינו:

     PSADT=txLn(2)/Ln{N(t)/N(0)}=59xLn(2)/Ln(6.5)=59×0.6931/1.8718=21.84  ושוב קבלנו את התשובה המדהימה והבלתי מתקבלת על הדעת הזו.

גם במקרה זה החישוב, בעזרת המחשבון שבקישור שלעיל, נותן 0.7 חודש כלומר 21-22 יום.

14. אפשרות נוספת על בסיס אותה שיטה היא לבחון את העליה הצפויה מסוף החודש השני בו היה p=0.22 בתוך פחות מחודש ל p=0.52 כלומר עליה של פי 2.3636 בתוך 28 יום ונקבל שזמן ההכפלה בימים הינו:

PSADT=txLn(2)/Ln{N(t)/N(0)}=28xLn(2)/Ln(2.3636)=28×0.6931/0.86=22.56

החישוב לפי המחשבון נותן 0.7 חודשים, דהיינו כ 21-22 יום ואנו רואים שקבלנו גם בחישוב השלישי את אותה התוצאה.

נתוני בדיקות קודמות

15. לחיזוק נוסף של טענתי אראה שהתופעות הללו התקיימו בכל פעם שלקחתי הורמונים, לפיכך אני מביא נתונים נוספים:

 טבלה-2

מספר סידורי תאריך PSA הערות
1 23.12.2012 0.31 תחילת טפול הורמונלי
2 24.02.2013 0.00 הפסקת טיפול הומונלי
3 24.03.2013 0.11  
4 25.04.2014 0.24  

  טבלה3

מספר סידורי תאריך PSA הערות
1 29.09.2013 0.43 תחילת טפול הורמונלי
2 14.11.2013 0.00 הפסקת טיפול הומונלי
3 15.12.2013 0.15  
4 15.01.2014 0.30  

 מטבלה-2 אנו מקבלים שזמן הכפלת הPSA הוא כ 27.5 יום ומטבלה-3 אנו מקבלים שזמן הכפלת הPSA הינו 31 יום

16. ניתן לשאול למה קיימים הבדלים כאלה בין החישובים האלה לבין הקודמים? יש לכך הסבר הגיוני ביותר. כפי שכבר ציינתי, התוצאות בפועל יכולות להיות רק יותר גרועות מהמחושב פה, מאחר וייתכן שבחלק מהחודש השני הסרטן כבר היה תחת הרעבה, וככל שההרעבה חזקה יותר הרי האגרסיביות שאנו רואים יורדת.

להלן טבלה המסבירה את התופעה:

טבלה-4

מס' סידורי תאריך תחילת הטיפול ההורמונלי תאריך סיום הטיפול ההורמונלי משך הטיפול ההורמונלי בימים PSADT                        בימים הסעיף בו מופיע החישוב
1 17.04.2014 15.07.2014 89 21.24 12
2 23.12.2012 24.02.2013 63 27.5 15
3 29.09.2013 14.11.2013 46 31 15

עיון בטבלה-4 מראה לנו שככל שמשך הטיפול ההורמונלי ארוך יותר אנו מקבלים זמן הכפלה בימים (PSADT) קצר יותר. זה תואם לחלוטין להסברים שנתנו, מאחר שככל שהטיפול ההורמונלי ארוך יותר הוא מצמק יותר את הגידול, ולכן הביקוש של הסרטן למזון לאחר טיפול ארוך יותר, הוא נמוך יותר, ולכן המצאותו במצב של אי הרעבה ארוך יותר, ולכן עליתו לפי קצב ההתרבות המכסימלי ארוך יותר ולכן התוצאה המחושבת מראה על צמיחה יותר מהירה. המסקנה מהאמור לעיל שהתוצאה הקרובה למציאות היא התוצאה הנמוכה יותר, דהיינו האגרסיביות הגבוהה יותר.

אולם לא משנה מה שנבחר מהם, באשר כל אחת מהן הינה אגרסיביות שבלתי אפשרי לחיות איתה אלא זמן קצר בלבד.

סיכום

17. השוואת הנתונים שחישבנו, בסעיפים 12 עד 14 (כולל), שמבוססים על מדידות הPSA האחרונות שלי, מראה שקבלנו בשלושה חישובים שונים תוצאות עיקביות, שנעו מ 21.24 יום עד כ 22.56 יום, הבדלים סבירים נוכח העובדה שהמספרים לא גבוהים ועיגולי תוצאות המעבדה ושינוי מיקרי של הPSA יכולים להביא בקלות לשינויים אלה. יותר מכך תוצאות אלה מהתקופה האחרונה תואמות גם לחישוב שעשינו בעבודה הבסיסית, וגם לשתי הדוגמאות הנוספות המופיעות בסעיפים 15-16 .  כל תוצאה שנבחר מראה על אגרסיביות יוצאת דופן בחומרתה, ובכל זאת כעובדה אני מחזיק מעמד כבר כ 8.5 שנים מאז גילוי המחלה.

18. המאמר וההוכחות מוצגים על בסיס הנתונים העכשוויים שלי, חולה בסרטן ערמונית, אולם על בסיס ההסברים בעבודותי דיאטת CUNC והמודל המתמטי תקפים לכל סוגי הסרטן והסימוכין שאני מצטט שם ובמאמר אנג'יוג'נסיס, חומצה ארכידונית (W-6), ותהליך יצירת דיאטת CUNC- גרסה עממית ובמאמר התפתחות הסרטן תחת אילוצי תזונה-גירסה מדעית, ומכיוון שהמודלים והדיאטה מבוססים על תכונות משותפות לכל הסרטנים, ולכל בני האדם, הרי שהדיאטה הזו טובה עבור כל סוגי הסרטן. ולפיכך ברור לחלוטין שתוצאות דומות של הדיאטה ניתנות להשגה גם בסרטנים אחרים, גם אם לא נוכל למדוד זאת בגלל העדר סמן (marker) אמין. אם קיים בסרטן אחר סמן אמין, ניתן בעקרון להשתמש באותם רעיונות גם אחרי טיפול כימותרפי, תוך הבאה בחשבון של קצב דעיכת השפעת הטיפול הכימותרפי.

אתגר

19. אני קורא בזאת, לכל מי שחושב שאני טועה בחישובים המוצגים פה, להגיב באתר, ואני מבטיח לפרסם זאת, כמובן יחד עם תשובתי לבקורת.

בריאות טובה לכולנו

                        שוקה

                               חולון נובמבר 2014

הרשם לאתר : הרישום בצד ימין למעלה או בשמאל למעלה

 

 

26.08.2013 –מדברים על זה

27 אוג

26.08.2013 –מדברים על זה

התוצאה היום הינה Psa=0.35,  לאחר שבחודש הקודם זה היה 0.34  בשלב זה יש לי מספיק תוצאות לביצוע ניתוח מתמטי של התוצאות האישיות שלי, כפי שפרסמתי אותם מידי חודש.  וזה נותן לי מבט קצת יותר אוביקטיבי, יותר מדעי, ויותר רגוע על התקדמות הסרטן,  ועל יכולתי לעמוד במשימה שהצבתי לעצמי, וכן נותן ראייה עמוקה יותר על עוצמתה האדירה של דיאטת CUNC.

 החודש, הופעתי יחד עם פרופסור איתן פרידמן בתוכנית "מדברים על זה"  בהנחיית שי גולדן ושרון כידון  שנקראת: סרטן-מלכת המחלות .  האמת שכל ההופעה הזו הייתה די בהפתעה עבורי, חשבתי שאני בא לאולפנים לתחקיר ולקבלת הנחייה, ומסתבר שבאתי לשידור חי, מהרגע להרגע, ללא שום הכנה, פרט לידיעה שהולכים לדבר על סרטן וכן שפרופסור פרידמן גם הוא יהיה שם. ב "דיון" זה נאמרו על ידי פרופסור פרידמן דברים, שלפחות על שלושה מהם אגיב בעתיד, האחד זה בנושא המחקרים על השפעת הדיאטה על הסרטן, והשני בנושא יכולתה של הדיאטה להשפיע על תהליכים פנים תאיים ובכלל על קשר בין תזונה לרפואה הקונבנציונלית, והשלישי זה הצהרתו שדיאטת CUNC  הינה דיאטה דרקונית. כמובן שלא יכולתי להביע אלא מקצת שבמקצת לגבי הדיאטה עצמה והישגיה. בסיום הדיון כשהיינו בחוץ הביע פרופסור פרידמן את רצונו לשמוע על המודל המתמטי, וקבענו שנפגש לאחר חזרת שנינו מחו"ל. לפני יומיים חזרתי מטיול של שבוע מעניין מאוד בברצלונה וכבר קבעתי עם פרופסור פרידמן מועד לפגישה. אני מקווה שלפגישה זו יהיו תוצאות חיוביות ותרומה לשני הצדדים: לרפואה הקונבנציונלית, ולהכרה ביכולתה של דיאטת CUNC  לתרום תרומה אדירה לחולי הסרטן ולחולים בהרבה מחלות נוספות,  אם כי יתכן שגם לא יצא מזה כלום.  נראה!

החודש התחלתי להתעניין באפשרות למצוא טיפול קונבנציונלי שאיננו הורמונלי או כימותרפי, והגעתי לנושא שנקרא SBRT  המהווה אפשרות להקרנה חוזרת על אף שכבר עברתי הקרנות. מי שרוצה יכול לקרוא על כך באינטרנט. זה נותן תקווה למי שכבר עברו הקרנות, שבתנאים מסוימים יוכלו אולי לקבל  הקרנה חוזרת, לא רק לסרטן ערמונית, אלא גם לסרטנים אחרים. לאחר שאהיה בביקור אצל מי שמבצע זאת בארץ ואלמד יותר טוב את הנושא, אתן על כך פרטים נוספים.

 

תרגום האתר לאנגלית מתקדם וכבר תרגמתי כ 60% מהעבודה הגדולה, איך זה יתקדם הלאה, אינני יודע בדיוק , החיים הרגילים נמשכים וחייבים להקדיש גם להם קצת זמן. אשתדל לגמור זאת מה שיותר מהר.

בריאות טובה לכולנו ולא לחשוש מהדיאטה, אני חי טוב, נהנה מהרבה דברים בחיים, כולל מהאוכל, בריאותי הכללית יוצאת מן הכלל, איך אמר נכדי לאימו (ביתי שושי) ולאשתי?  " לא ראיתי בחיי מישהו בגיל הזה עם מרץ כזה, שכל כזה, ויכולת גופנית כזו." 

 

 כל טוב לכולנו ובריאות טובה

                                     אליעזר יהושע – שוקה

                                                                      חולון, אוגוסט 2013

                                                                              

 

 

 

 

                       

 

התפתחות הסרטן בקצב ליניארי.

27 אוג

התפתחות הסרטן בקצב ליניארי

הוכחה על חי של תוצאות הדיאטה.

ניתוח מתמטי של התוצאות שהוצגו עד כה במבטים האישיים

26.08.2013

כללי

1. התוצאה היום  ב 26.08.2013 הינה Psa=0.35  לאחר שבחודש הקודם זה היה  0.34   כרגע יש מספיק נתונים על מנת לעשות איזשהו ניתוח מתמטי, אשר יאשר מחדש את התוצאות שהוצגו   בתמצית  ובעבודה המלאה.

רכוז הנתונים

2. להלן טבלה המציגה את הנתונים של החודשים האחרונים :

מס' סידורי

תאריך מדידה

ימים  שעברו מהבדיקה הקודמת

ימים מצטברים

Psa

א

ב

ג

ד

ה

1.

24.03.2013

0

0

0.11

2.

25.04.2013

32

32

0.24

3.

23.05.2013

28

60

0.25

4.

26.06.2013

34

94

0.29

5.

25.07.2013

29

123

0.34

6.

26.08.2013

32

155

0.35

 ניתוח הנתונים

 3. הצבתי את הנתונים הנ"ל בתוכנה הגרפית בשתי סדרות של מספרים:

 סדרה 1 – הכוללת את כל התוצאות הנ"ל

סדרה 2–  הכוללת את התוצאות 2 -6 , כלומר כל התוצאות למעט הראשונה.

הסיבה לחלוקה הזו נובעת מכך שלמעשה בחודש הראשון הקפדתי  פחות על הדיאטה ולכן התקבלה תוצאה יוצאת דופן.

ברצוני לבחון את שני המצבים הללו 

על בסיס הנתונים  מצאתי גרפים המבוססים על קרובים ליניאריים וקרובים אקספוננציאליים וכן מצאנו מקדמי קורלציה.

ולהלן הגרפים: 

 ניתוח עלייה ליניארית

 נתייחס קודם כל לסדרה 1   הכוללת את כל הנתונים  ואנו רואים שאנו מקבלים קרוב ליניארי עם מקדם קורלציה מאוד גבוה,  גבוה משמעותית מאשר הקרוב האקספוננציאלי . על פי הקרוב הליניארי הגידול היומי  הממוצע ב Psa הינו  0.0014238754 , הגידול החודשי הממוצע הינו  0.0432858  והגידול השנתי הממוצע הינו 0.5194 אם נוכל להמשיך כך הרי אחרי 10 שנים ה Psa  יגדל בערך ב 6 יחידות Psa  דבר שכמעט כל חולה סרטן ערמונית היה מסכים לקבלו ללא שום תנאי.

 לגבי סדרה 2  אנו רואים שמקדם הקורלציה של הגרף הליניארי גם פה גבוה מאשר הגרף האקספוננציאלי, אך שניהם גבוהים מאוד. במקרה הזה הגידול הליניארי היומי הינו 0.0010041026  והחודשי הינו 0.030525 והגידול השנתי הינו 0.3663  או על פני 10 שנים כ 4 יחידות Psa  . הדברים במציאות יהיו קצת שונים, אך לא בצורה מהותית והחישובים מורים שזה יכול להיות בסביבות 6-7 יחידות Psa

4. ב תמצית המחקר  בשרטוט-1  הבאנו נתונים המשתרעים על פני שנה שלמה , ואנו רואים שהגידול השנתי הליניארי המוצג שם הוא 0.4057  אם מקדם קורלציה של R=0.9801  וסה"כ אנו רואים דמיון בתוצאות של עכשיו מול התוצאות מלפני כ 4 שנים

נדגיש שבסעיף 31. שבמחקר המלאהתפתחות הסרטן תחת אילוצי תזונה- גירסה מדעית מלאה אנו מוכיחים  שקיים גרף ליניארי שטוח, שהתקדמות הסרטן בפועל נמוכה ממנו, לפחות למשך 5 שנים ואח"כ הוא ממשיך ומתפתח אקספונציאלית אך בקצב מאוד נמוך, כך שהוא יכול להחשב כליניארי ברמת קורלציה גבוהה עוד כ 5-6 שנים נוספות.

5. ברור לחלוטין שהנקודה הראשונה שבסדרה 1  הינה יוצאת דופן בגודלה ובשלב זה יש לה עדיין משקל גבוה אך ככל שנתקדם עם הזמן ונוסיף נקודות, משקלה ילך ויקטן ולא יהיה כמעט הבדל בין התוצאות של שתי הסדרות.

 אני מדגיש שאין טעם להסתכל בשלב זה על נתוני הגידול האקספוננציאלים מאחר והגידול תחת משטר הדיאטה שלנו הוא ליניארי,  אולם אם מישהו מתעקש ורוצה לדעת, הרי הקרוב האקספוננציאלי של סדרה 2 נותן גידול של 10.46% בחודש והוא מציג גידול של כ145% ב 9 חודשים,בעוד שללא הדיאטה הגידול הזה היה קורה אצלי תוך חודש. ככל שהמדגם יעלה וההתקדמות הליניארית תמשיך באותו קצב, נראה שהניסיון למצוא קורלציה לקרוב האקספוננציאלי יתן קצב גידול חודשי ההולך וקטן ככל שנוסיף נקודות. להבנת הנושא הזה נאמר, שאל  לנו  להתרשם מהתוצאות כאשר אנו  מנסים לבדוק גידול אקספוננציאלי, כי הגידול תחת הדיאטה שלנו איננו כזה, אלא הינו ליניארי. כשהמספרים קטנים זה יוצר רושם מטעה ביותר. נקח כדוגמה מצב בו Psa=0.2  ובחודש הבא הוא 0.24 חישוב אקספוננציאלי אומר שזה גידול של 20% בחודש וזה מפחיד מאוד, בעוד שלמעשה הגידול הממוצע הוא כ 0.04 בחודש וזה בכלל לא מפחיד . אם נסתכל כעת על מצב בו  Psa=0.8   ובחודש הבא הוא יהיה 0.84 הרי הגידול הליניארי הוא עדיין 0.04 בחודש, בעוד שחישוב אקספוננציאלי מראה כעת גידול של 5%  בלבד לעומת 20% קודם, הדוגמאות הללו מבהירות מדוע שככל שאנו מוסיפים נקודות למדגם קצב הגידול החודשי על פי המודל האקספוננציאלי הולך וקטן.

6. בעבודה המלאה הרחבנו את הדבור בנושא זה ואף הקדשנו לכך את סעיף 91.  תחת הכותרת     התפתחות הליניארית בשנים הראשונות הצעה לכלי ניבוי חדש

סיכום

7. לדיאטה שלנו יש עוצמה אדירה, לא צריך לפחוד מהגידול ברמות הנמוכות  של הסמן, מאחר ותחת משטר הדיאטה שלנו הגידול מפסיק להיות אקספוננציאלי למשך כמה שנים. למרות האמור לעיל כל אחד צריך להיות זהיר ולשקול את מצבו הספציפי, אילו הייתי עם ערמונית ולפני כריתה לא הייתי חושש לחכות 7 שנים ולעלות עם ה Psa  לרמה של 4 או 5, אולם במצבי הנוכחי כאשר הגידול צמוד לרקטום, ולאחר שכבר הייתי עם קולוסטומי, אין לי שום רצון להסתכן ולהגיע לגדלים כאלה של  Psa , בגלל החשש שהסרטן יפלוש לרקטום.

 8. לאורך כל המאמר הזכרתי את סרטן הערמונית וה Psa  אך הדברים נכונים גם לסרטנים אחרים.

  בריאות טובה לכולנו

אליעזר יהושע

                        חולון, אוגוסט 2013

5. דיאטת CUNC והמודל המתמטי תקפים עבור כל סוגי הסרטן

14 יול

לקריאת המאמר לחץ על הקשור הבא:

דיאטת CUNC והמודל המתמטי תקפים לכל סוגי הסרטן

3. תרופות ה"פלא" למלחמה בסרטן- סודה לשתייה- ואלוורה

19 מאי

תרופות הפלא למלחמה בסרטן- סודה לשתייה- ואלוורה

כללי

1. בתקופה האחרונה שמענו רבות, על הסודה לשתייה, כתרופת הפלא האולטימטיבית לריפוי הסרטן. הרעיון עבר ברשת האינטרנט באמצעות מכתב שרשרת שעל פי הכתוב בו נכתב ע"י ד"ר לרפואה החי בישראל. על מנת לדעת על מה מדובר, להלן שני קשורים:

א. סודה לשתיה וסרטן  בקשור זה יש תגובות של קוראים ושל המחבר (אי אפשר להיות בטוח שזו אכן תגובת המחבר, אך על פי הסגנון סביר שכן).

ב. סודה לשתייה מרפאה ומוסיפה בריאות  בקשור זה נאמר שהצטוט נלקח מאתרו של הד"ר. לאמר את האמת, ניסיתי למצוא זאת באתרו אך לא מצאתי.  אולי הוא התחרט!

2. אין בכוונתי להכנס לוויכוחים על כתיבה לא רצינית  של אחרים, כי יש אינסוף כאלה באינטרנט.  מניסיוני האישי אני יודע שכל סיפור כזה מעורר תקוות רבות בלבם של חולי סרטן, שמוכנים להאחז בכל דבר על מנת להציל את נפשם, כמו הסיפור על עלי האלוורה, שעבר גם הוא ברשת. מצאתי הרבה אתרים המדברים על כך, וכל נושא כזה מעורר תקווה בקרב החולים הנואשים, ובמיוחד כאשר נושאים אלה מופיעים באתרים הנראים מרשימים ומקצועיים, ומצטטים שם רופאים, ופרסי נובל ומועמדים לנובל, והרבה מאד מלל ותאוריות של קונספירציה. הנושא עורר גם בי  עניין  כפי שהוא עורר תקוות אצל חולי הסרטן האחרים, שהנה יש פתרון פשוט זול ומהיר. לעיתים אני חושב לעצמי,על טפול כלשהו, אני לא מאמין שזה נכון, אבל זה לא עולה לי כמעט כלום לנסות זאת, אז למה שלא אנסה זאת? אתה מוצא אינסוף ספורים, שרק תעשה כך תהיה בריא, או תעשה אחרת, תהיה בריא תוך כמה ימים. מרוב סיפורים וסתירות, אתה מתייאש. מכיון שכבר ניסיתי זאת על עצמי, ובדקתי די לעומק את הנתונים, מצאתי שניתוח הנושא יכול להיות מעניין, וגם מדעי במידה די רבה, לכן החלטתי בכל זאת לכתוב על כך.

3. בהסתמך על המאמר המופיע ב 1. א' ו 1.ב'  הרעיון מבוסס על שתי "עובדות":

א. אני מצטט מהאמור במכתב: "לפני 100 שנה מצא פרופ` ורבורג כי תאי סרטן פורחים בסביבה חומצית. הוא גם קיבל עבור הרעיונות שלו בנוגע לסרטן את פרס נובל.  אונקולוגים, מיותר לציין, לא אהבו את הרעיונות שלו. גם תעשיית הכימותראפיה לא אהבה את ההצעות".

 ב. תאוריה של ד"ר טוליו  סימונצ'יני מאיטליה שכל הסרטנים נגרמים ע"י פיטרית קנדידה אלביקנס ושאפשר לטפל בכולם ע"י סודה לשתייה. נוכח העובדה שסודה לשתיה עולה בזול, תוקף הדוקטור הישראלי,  במילים קשות ביותר את התעשיה הכימותרפית.

 נתוח העובדות

 4. אוטו היינריך ורבורג חקר רבות את נושא צריכת החמצן של תאים וגילה את הציטוכרומים, קבוצת חלבונים מכילי ברזל הנקשר מולקולרית לחמצן. בשנת 1931 קיבל פרס נובל על מחקריו בתחום החלבון האחראי לצריכת החמצן בתא ולפרס זה לא היה שום קשר למחקריו על תאי סרטן.

5. בהמשך חקר ורבורג  גם את נושא צריכת האנרגיה של תאי הסרטן ופרסם מאמר בנושא זה, ראה קישור: Warburg-The_Prime_Cause_of_Cancer

 קראתי מאמר זה במלואו ובעיון ובשום מקום לא מצאתי שורבורג אומר שתאי סרטן פורחים בסביבה חומצית, טענתו של ורבורג הינה שמה שמבדיל בין תא סרטני לתא רגיל היא דרך הפקת האנרגיה. על פי המאמר שלו, אין תא רגיל שמפיק אנרגיה דרך פרמנטציה של סוכר, וכל התאים הרגילים מפיקים אנרגיה באמצעות צריכת חמצן. לעומת זאת כל תא סרטני מפיק אנרגיה באמצעות פרמנטציה של סוכר. הם הראו בניסויים בתאים עובריים הנמצאים בתהליך גדילה, שהורדה של 35% בהספקת החמצן, היה בה די  כדי להפוך את התא הרגיל לתא עם מטבוליזם של סרטן. העלאת לחץ החמצן לרמה הנורמלית לא שינתה את המצב, והתאים שהתרבו, כולם היו עם מטבוליזם אנאירובי. מרגע, שהתא הפך לתא עם מטבוליזם של סרטן, נפסקה ההתמינות שלו ונוצר רק שכפול. ירידת אספקת החמצן אפשרית לדבריו של וורבורג בקצות כלי הדם הנימיים. לא אכנס לשארית המאמר, אך מה שנאמר שם הינו, שכתוצאה מתהליך הפרמנטציה, סביבתו הפנימית והחיצונית של התא היא יותר חומצית, מה שהופך אותו ליותר רגיש לחום  דבר שהעלה את הרעיון של טפול בעזרת היפרתרמיה, לאחר כריתה של הגידול הראשוני, מתוך תקווה שזה ימית את הגרורות, או לפחות יאיט את התפתחותן. בכל מקרה החומציות של התא הסרטני היא התוצאה ולא הסיבה.

6.הדוקטור הישראלי, אומר כך: "בחומציות של 8.5 הם פשוט מתים. אם יוצרים מצב בסיסי כזה לארבעה או לחמישה ימים, כל שנותר הוא לאסוף את גוויות תאי הסרטן". ברצוני להזכיר שהמאמר הובא לידיעת הצבור הרחב, תוך הצגה שכל העיניין פשוט והחומר בטוח לשמוש, וזול , ובקלות ניתן להבין שכל מה שצריך זה רק לקחת ולערבב במים קצת סודה לשתייה, שעולה כמה גרושים,  ולשתות, ואחרי 4-5 ימים נאסוף את גוויות הסרטן. ויש אתרים שמציעים זאת במפורש. מי שינסה להבין מה זה PH  ימצא ללא קושי, שהחומציות נמדדת בסקלה לוגריתמית על בסיס 10 [+pH=-log10[H3O  המשמעות הינה שעל-מנת לעלות את רכוז ה PH בדם מ 7.42 ל 8.5 יש להעלות את רכוז יוני ה [+ H3O]  פי 12 ,  לא נראה לי ששום אדם היה מצליח לחיות 4-5 ימים עם רמת PH כזו.

7. אישית צרכתי במשך כחודשיים, כ 15 גרם סודה לשתייה ליום, ולא הצלחתי לאסוף שום גוויה של תאי סרטן.

8. ניסיתי לבחון את התיאוריה של ד"ר סימונצ'יני שהסרטן נגרם על ידי הפטריות ומה שצריך זה להשמידם ע"י הסודה לשתייה. לעיתים קרובות ניתן לבדוק היגיון של טענה מסוימת, על ידי השאלה, מה נשתנה? ואני שואל מה השתנה מבחינת הפטריות בכמה עשרות השנים האחרונות, שהעלה את מקרי המוות מסרטן מ1 ל 10  ל 1 ל 3 ואף יותר כיום? האם הן נעשו יותר פראיות ויותר אגרסיביות בעקבות עליית הקרינה בעולם? או בגלל שינוי התזונה בעולם? האם הקרינה בצ'רנוביל חיזקה את הפטריות ובגלל זה הרבה אנשים נפגעו שם? האם ייתכן שהקרינה האטומית בהירושימה ונגסקי, חיזקה את הפטריות וכתוצאה מכך עשרות אלפי אנשים נפגעו מסרטן? ומארי קורי מתה מסרטן כי הקרינה הגרעינית שהיתה חשופה לה חיזקה את הפטריות בגופה? או אולי התוספות ההורמונליות שמוסיפים למזון של בעלי החיים ולצמחים, חזקו את הפטריות?  אולי !  על כל פנים זה לא חשוב ותיכף אסביר למה.

9. מתברר שד"ר סימונצ'יני אינו מציע לשתות סודה לשתייה, ומה שהוא עושה הוא מחדיר את התמיסה בהזרקה ישירות לאזור הסרטן, ועל ידי כך הוא יכול לשמור על בסיסיות גבוהה ליד הגידול, כאשר גופנו שומר על בסיסיות נורמלית בשאר חלקיו. לעיתים הוא מכניס את החומר בעירוי, דרך כלי דם המוליך ישירות לאיבר הפגוע.

10. סימונצ'יני אינו יכול לעבוד באיטליה עקב שלילת רשיונו, אך הוא מקיים מרפאה טיפולית ביפן. ניתן להבין שהטפול שניתן שם איננו  במחיר של 15 ₪ לקילו סודה לשתייה. ראה קשור למחירים  Fees  וניתן לראות, ב model case שהוא מציג, שהמחיר הוא 37,500 $ ואם נכלול טיסה, שהייה ואולי גם מלווה, נגיע בקלות ל 50,000 $ .  למי שיש קצת כסף זה לא נורא, בתנאי שאכן המקרה שלו ניתן לריפוי.

11. בקשור: http://www.curenaturalicancro.com/en/treatment-protocols  ד"ר סימונצ'יני מסביר מה צריך לעשות עבור כל סוג סרטן, ואומר שחובה לעשות זאת עם מעורבות של רופא, נראה לי שחוץ מהרופא הישראלי שכתב את מכתב השרשרת, אף רופא לא יהיה מוכן להיות מעורב בטפול כזה, וכנראה תצטרך בכל זאת לנסוע  ליפן

12. אינני יכול לשלול את האפשרות שהטפול בר בצוע במקרים מסוימים, מתוך המחשבה שאם התא הסרטני חומצי בפנים ובחוץ, ואנו מחדירים אליו חומר בסיסי שסותר אותו, יווצר תהליך כימי שיהרוס את התא.

13. בהתחשב שהטפול הוא מקומי לתוך הגידול עצמו  סביר שתהיינה הרבה בעיות במקרה של גרורות ו/או התפתחות של גרורות בהמשך. וראה גם טענות על כשלונות:

http://psiram.com/en/index.php/Sodium_Bicarbonate_Therapy_according_to_Simoncini

סכום בנושא סודה לשתייה

12. הרבה עובדות בספור לא נכונות, לא סבירות ולא הגיוניות. בשום פנים ואופן לא מדובר על שתיית החומר וחיסול המחלה, ובכל מקרה לא מדובר בעלויות קטנטנות וכנראה לא בכל המקרים השיטה עובדת, ואף היו כשלונות ומקרי מוות בטפול שלו, אך זה קיים גם בכל טיפול אחר. בקצור לא צריך להתלהב, ומי שרוצה יכול להתקשר לסימונצ'יני ולהכין $50,000

ספור האלוורה

13. כשהייתי בבקור אצל ביתי בעלה ונכדי בארה"ב, ראיתי שמוכרים בסופרמרקט את עלי האלוורה, וחשבתי לעצמי, למה שלא אנסה? הרי זה זול, ולא קשה להכנה, לא מקשה על החיים, ונמצא בהישג יד, אז אנסה. הכנתי את האלוורה וצרכתי אותה כ 35 יום. בתום אותה תקופה עלה הPsa  קצת יותר מאשר ציפיתי, כנראה בגלל שלא צרכתי את זה במשך 50 יום. באותה מידה היו יכולים לכתוב שאם זה לא עבד בעשרת הימים הראשונים עלי לקחת זאת עוד 600 יום.

 סכום כללי  

14. מרוב תרופות פלא, אנו ממשיכים למות מסרטן.

 

אחולי בריאות  טובה הרבה שכל וזהירות.

                    שוקה

                             חולון, 19 מאי 2013

 

הרשם לאתר ותקבל עדכונים על מאמרים חדשים.
אינך צריך למסור שום פרטים אישיים ברשום לאתר, פרט ל mail  שלך.
בשום מקרה לא נמסור את פרטי ה Email   לאף אחד והוא מיועד אך ורק לצורך עדכונך במאמרים חדשים באתר.

5. דיאטת CUNC מעכבת את כל סוגי הסרטן.

11 מאי

להלן הקשור למאמר:הקשר בין חומצה ארכידונית ומחלות סרטן למיניהן

3. מודל מצומצם לתאור התפתחות הסרטן תחת אילוצי תזונה-גרסה עממית

24 אפר

לקריאת העבודה לחץ על הקשור הבא:

מודל מצומצם להתפתחות הסרטן תחת אילוצי תזונה – גרסה עממית דצמבר 2013

5. אנג'יוג'נסיס, חומצה ארכידונית (W-6), ותהליך יצירת דיאטת CUNC-גרסה עממית

23 אפר

אנג'יוג'נסיס, חומצה ארכידונית (W-6), ותהליך יצירת דיאטת CUNC

מסקנות מהמודל המתמטי המצומצם

1. במאמר המתאר את המודל המצומצם, הגענו למסקנה שתחת מגבלות תזונה, הסרטן יעצר, והדרך שלו להמשיך ולגדול היא להקטין את האגרסיביות שלו. במצב כזה הסרטן מפסיק לכאורה לגדול אקספוננציאלית והוא גדל בצורה קרובה מאד ללינארית. אולם בסעיף 14.ד ציינו,שאחת ההנחות המוסוות שלנו הינה, שאם נשמור על תזונה בכמות פחות או יותר שווה, אזי תשמר גם רמת התזונה שגופנו מספק לסרטן ונשאלת השאלה האם זה נכון?  אנו צריכים להבין שהמזון עובר בגופנו דרך צנורות הדם אשר מהווים את דרכי הגישה, והם משולים לכבישים, ולמסילות הברזל, כאשר הדם הוא כלי התחבורה שמעביר את המזון. כאשר כלי דם ניתק, נפסקת אספקת ה"מזון", וכאשר כלי הדם נהיה צר, עקב הווצרות משקעים על דפנותיו, כמות המזון המועברת לאזור קטנה. לכן אנו "לכאורה" יכולים להניח שכמות המזון המסופקת לסרטן נשארת יציבה, והיא מוגבלת בנוסף להגבלה המוטלת מבחוץ, גם ע"י העובדה שיש מגבלות תעבורה בגוף.

אנג'יוג'נסיס

2. מסתבר שלגופנו יש מנגנונים המאפשרים לו לשנות במקצת את רשת "הכבישים" דהיינו כלי הדם. ואנו עדים לכך שאנשים שכלי הדם שלהם סתומים, מפתחים כלי דם נימיים חליפיים המספקים דם לאזור. מוצאים זאת הרבה מאד אצל חולי לב, ומוצאים זאת הרבה אצל אנשים עם בעיות זרימת דם לרגליים.  ד"ר יהודה פולקמן מארה"ב, נוכח שבכל הגידולים הסרטניים שנתח, האזור הנגוע בסרטן היה מלא ברשת נימים צפופה. פולקמן העלה את ההשערה שלא יכולה להיות התפתחות של רקמה סרטנית, מעבר לגודל מינימלי מסויים, ללא התפתחות של כלי דם שיזינו אותו. ד"ר פולקמן החל לחקור את הנושא הזה, והוא חקר אותו כל חייו והגיע לממצאים שבעיני הינם אולי החשובים ביותר בחקר הסרטן. רעיונותיו שנראים היום כל כך הגיוניים, זכו בזמנו ללעג אולם פולקמן הבטוח בצדקת דרכו המשיך במחקריו במשך עשרות שנים, ורעיונותיו הפכו כיום לנחלת הכלל. לתהליך זה של יצירת כלי דם ע"י גופנו אנו קוראים בשם אנג'יוג'נסיס (Angiogenesis). מתברר ממחקריו של פולקמן ושותפיו לדרך, שלסרטן יש כלים המאפשרים לו להגדיל את רשת "הכבישים" המובילה אליו מזון, ובדרך זאת להגדיל את אספקת המזון המגיעה אליו, על אף העובדה שאנו מורידים את כמות המזון הרלוונטית לבניית התאים שלו. נובע מכך, שאולי לכל התאוריה שלי אין שום חשיבות בטווח הארוך, ויתכן שהיא משפיעה רק בטווח הקצר. אולם על נא נהיה נמהרים, על מנת לדעת זאת בוודאות אנו צריכים לברר עוד כמה דברים, בינהם את האפשרות שניתן ליצור דיאטה, שמשפיעה גם על עצירת תהליך האנג'יוג'נסיס. בחלק המתמטי של המודל המצומצם לא טפלנו בנושא זה, אולם בגרסה המדעית יש טפול מתמטי מלא ומפורט בנושא זה, המוכיח שבמציאות אכן דיאטת CUNC  עושה זאת ועושה זאת מצויין.

חומצה ארכידונית

3. החומצה הארכידונית הינה חומצת שומן השייכת לקבוצת השומנים מהסדרה אומגה-6 יש לה 20 פחמנים, שבתוכם יש 4 קשרים קוולנטיים, כאשר הקשר הראשון נמצא בפחמן השישי מצד האומגה, ( הכוונה לקשר שנספר מהקרבוקסיל שנמצא בקצה של כל חומצת שומן). גוף האדם יודע לייצר אותה מחומצות השומן היותר קצרות שבסדרת ה w-6 למשל מהחומצה הלינולאית שהינה חומצת שומן בעלת 18 פחמנים עם 2 קשרים קוולנטיים שהקשר הראשון נמצא בפחמן השישי. חומצות השומן הללו נפוצות בפוספוליפידים, המהווים מרכיב עקרי בממברנת התא בגוף האדם. לחומצה הארכידונית תוצרי לוואי שמופקים מתוכה, ע"י האנזימים  Cox-2 , Cox-1 ואנזימי Lipoxygenase . החומרים הינם חומריים דלקתיים למינהם כגון: פרוסטציקלינים, פרוסטגלנדינים, לויקוטריאנים, וטרומבוקסנים, חומרים אלה נקראים איקוסנואידים (45), והם משמשים כשליחים המעבירים אותות בגוף, המעודדים לבצע פעולות שונות, כמו התרבות של תאים, אפשור חדירה של דפנות כלי דם, מאפשר לסגור קרעים ובסופו של דבר לגרום לניוונם של הנימים שאין בהם צורך יותר. חומרים אלה מהווים מרכיב חשוב המאפשר למערכת החיסונית לרפא פגיעות ולהלחם באויבים, היכן שהם בגוף. מתוך החומצה הארכידונית מופקים יותר מ 20 מוצרים שונים המפקחים ומכוונים קשת רחבה של תפקודי הגוף ובמיוחד על אותם תיפקודים הקשורים בדלקות ובמערכת החיסונית והינם משמשים גם כשליחים במערכת העצבים המרכזית. התהליך מורכב ביותר, מהמורכבים בגוף האדם.

החומצה הארכידונית, האנג'יוג'נסיס והתפתחות הסרטן

4.את התהליכים הטבעיים של הריפוי מנצל הסרטן להתפתחותו ולפלישתו לאזורים חדשים בגוף. לפי התאוריה העכשווית התהליך מתחיל כאשר התאים הסרטניים מייצרים קוקס-2, שהוא אנזים הדרוש לייצור הפרוסטגלנדינים, המעודדים מצדם, ייצור של פרוטאין שנקרא  VEGF  שהנו גורם גדילה המעודד גדילה של תאים שנמצאים בחלק הפנימי של כלי הדם (Endothelium). ה VEGF הינו חלבון המאותת לתאים אלה להתחיל ליצור כלי דם חדשים לכוון האיזור המאותת, כתוצאה מכך כלי הדם החדשים גדלים ומגיעים אל התאים הסרטניים אשר משתלטים עליהם,, ולא משחררים אותם. תוספת זו של כלי דם מאפשרת לספק לסרטן כמות יותר גדולה של מזון ביחידת זמן, ומאיצה את גדילתו. התאור המדויק של התהליכים הללו אינו חשוב לצרכים שלנו ומה שחשוב לנו הינו שיש תהליכים כאלה ולהבין מה גורם להם. מה שברור הינו שצמיחת כלי הדם החדשים מתחילה מגורמים מעודדי דלקות, המיוצרים מחומצות השומן בעזרתם של האנזימים COX-2  , COX-1 וLipoxygenase . להלן גרף המתאר את תוצרי החומצה הארכידונית, שנקרא המפל ההרסני של החומצה הארכידונית. שרטוטים כגון זה נתן למצוא בשפע באינטרנט.

המפל ההרסני של החומצה הארכידונית

נזכיר ש Cox-1, Cox-2, ו 5-Lipoxygenase הם אנזימים החיוניים לתהליכי ההמרה המטבוליים, עכוב שלהם יכול לעכב את התפתחות האנג'יוג'נסיס. המסקנה הברורה הינה, שהדבר החשוב ביותר, זה הקטנת צריכת שומני ה w-6, ע"י כך אנו משיגים  כמה מטרות: מונעים חומרי ביניין חשובים של הסרטן, מעכבים את  ייצור ה 5-HETE  ומעכבים את האנג'יוג'נסיס. כלי עזר נוספים העומדים לרשותנו, הינם המעכבים לאנזימים השונים, והמנעות ממזון מעורר דלקות, כמו סוכר וצריכת מזון נוגד דלקות, וצריכת מתחרים על האנזימים כמו w-3 .

5– HETE

5. בתחילת דרכי בלימוד נושא הסרטן, הנתיב העקרי שלי היה חפוש מעכבים לחומרים שונים המשתתפים בצמיחה הסרטנית. במהלך חפושי אחר מעכבים שונים נתקלתי בחומר בשם MK-886   שהינו מעכב של האנזים  5-lipoxygenase ,  במאמר של     Jagadanada Ghosh & Charles E. Myers

"Inhibition of arachidonate 5-lipoxygenase triggers massive apoptosis in human prostate cancer cells."

שניהם מאוניברסיטת וירג'יניה   Charlottesville, VA University of Virginia, Cancer Center המאמר (16) הינו משנת 1998 ובעיני הינו בעל חשיבות אדירה למלחמה בסרטן הערמונית. אנסה לתאר בקצרה את הנאמר במאמר זה:

אחד השומנים המצויים בגוף האדם הוא ה-Arachidonic Acid . זהו אחד משומני האומגה 6 . משומן זה מיוצרים חומרים שהינם חיוניים לשגשוגו של סרטן הערמונית משני הכוונים, כלומר עדוד ההתרבות מצד אחד (proliferation, mitogenesis) ומניעת המוות של התאים מצד שני, .(Antiapoptosis)  להלן תאור סכמטי קצר של המצב, זהו תאור חלקי ביותר של התוצרים, הנובעים מהחומצה הארכידונית והוא מתרכז אך ורק בנושא ה-5-HETE. השרטוט מועתק מתוך המאמר המוזכר כאן.

שרטוט-2

5 HETE

להלן מספר דברים הנאמרים שם: בסיכום,  התצפיות  הניסוייות   שלנו  מצביעות   שהייצור  של ה-5-HETE  היא דרישה קריטית לשרידות של סרטן עמיד לטפול הורמונלי, וגם לסרטן הרגיש לטיפול הורמונלי. יותר מכך, היכולת של החומצה הארכידונית לעורר התרבות ושגשוג של תאים אלה תלויה בהמרה המטבולית שלה ל 5-HETE. לבסוף הממצאים שלנו מספקים את המכניזם המולקולרי שבאמצעותו, צריכה גבוהה של שומן עשויה לטפח את התקדמות סרטן הערמונית, ע"י תמיכה בייצור של ה-5-HETE  ותוצריו. עוד נאמר, שתאי הסרטן מייצרים, באופן קונסטיטוטיבי את ה-5-HETE , כלומר ללא שום דירבון חיצוני, כלומר הדבר נובע מתוך איזשהו צורך חיוני של תאי הסרטן עצמם. קונסטיטוטיבי, בתחום הרפואי פרושו, מיוצר בקצב קבוע, בלתי תלוי בגירוי חיצוני או פנימי, נאמר על אנזים, ר.נ.א , או חלבון שמיוצר ע"י אורגניזם. ייצור ה-5-HETE  גדל באופן דרמטי ע"י הוספה חיצונית של חומצה ארכידונית. מניעה של ה lipoxygenase-5 החוסמת את הייצור של ה 5-HETE גורמת למוות מסיבי של תאי סרטן הערמונית בתוך פרק זמן קצר מאד. המוות המתוכנת (אפופטוזיס) נמנע, כאשר הוסיפו תוצרים מטבוליים של החומצה הארכידונית מהסדרה של  5-HETE, דבר שהוכיח את התפקיד הקריטי שיש לתוצרים הללו לשרידות תאי סרטן הערמונית. המוות של התאים לא הובחן כאשר מנעו תוצרים אחרים של החומצה הארכידונית כגון: 12–lipoxygenase או cyclooxygenase , כמו כן המוות לא נמנע כאשר הוסיפו אנדרוגן, אולם מות התאים נחסם בצורה יעילה ע"י הוספת NAC  שהינו חומר המעודד את חידושו של הגלוטתיון בגוף. החוקרים הוכיחו, ששני סוגי תאי הסרטן, העמיד להורמון וזה הרגיש להורמון, מייצרים 5-HETE ונוצר פה מעגל אוטוקריני, בו תאי הסרטן מייצרים את החומר החיוני גם לשגשוג וגם למניעת המוות. במערכת הניסויים שלהם, השתמשו החוקרים במעכב של  lipoxygenase-5 בתוצר שנקרא MK-886 . באותה עת הייתי נתון עדיין ברעיון של חיפוש מעכבים לאנזים כזה או אחר, ורציתי לקנות מעכבים של lipoxygenase-5 פניתי לחברה המייצרת את ה MK-886, תשובתם הייתה שאין לזה אישור של ה-FDA והם מוכרים זאת אך ורק לצרכי ניסויים. יש לשים לב  להערתם של החוקרים לגבי ה NAC ,  מאחר שיש מספיק אנשים הטוענים ש NAC וגלוטטיון ועוד אנטיאוקסידנטים אחרים מונעים סרטן. מאחר ואין  ביכולתי לממש המלצות סותרות ומכיון שבמלחמה זו הלכתי בכוון ממצאי המאמר הנ"ל, החלטתי לא לצרוך את הNAC.

בניית השכבות והראשים להתמודדות מול הסרטן.

6. בתקציר כתבנו כלהלן:

נבנתה דיאטה+תוספים, שההיגיון שלה מתבסס על ממצאיו של מחקר, שאינו מדבר כלל על דיאטה. הדיאטה תוקפת את מקורות ה"מזון" של הסרטן בשני ראשים ושלושה נדבכים, כאשר כל נדבך תוקף את השאריות של הנדבך הקודם: בנדבך הראשון אנו מקטינים את כמות חומר הבניין של התא הסרטני, ובמקביל אנו מקטינים את כמות חומר הגלם המשמש ליצירת גורמי הדלקות בגוף, המשמשים כשליחים וזרזים של יצירת כלי דם מזינים לסרטן (אנג'יוג'נסיס). אנו עושים זאת ע"י המנעות כמעט טוטלית מצריכת שומן מסוג אומגה 6 . בנדבך השני אנו צורכים כמות מוגדלת של אומגה 3, שמתחרה מול האומגה 6 על אותם האנזימים. התוצרים המופקים מהאומגה 3 הינם הרבה פחות מעודדי דלקות, וחלקם אף אנטי דלקתיים. בנדבך השלישי אנו צורכים תוספי מזון ותרופות NSAID המהווים מעכבים לאנזימים cox-1, cox-2, ו 5-Lipoxygenase המפיקים מהחומצה הארכידונית את ה 5-Hete ואת הלויקוטריאנים, פרוסטגלנדינים, פרוסטציקלינים וטרומבוקסנים, שהינם חומרים המעודדים את צמיחת הסרטן בדרכים שונות.

בראש הראשון אנו תוקפים את כמות המזון המגיעה ישירות לבניית התא הסרטני. בראש השני אנו תוקפים את אספקת המזון הדרושה ליצירת כלי הדם המזינים את הסרטן, כלומר אנו תוקפים ומעכבים יצירת צירי אספקה נוספים, שיעודם להגדיל את כמות המזון המסופקת לסרטן 

7. הנדבך הראשון: כפי שראינו האומגה 6 מהווה מקור לשני סוגי חומרים ה-5-Hete והאיקוסנואידים, בהתחשב בחיוניות של האנזימים להמרה המטבולית של החומצה הארכידונית לתוצריה, ניסיתי למצוא מעכבים של האנזימים הללו והשקעתי הרבה מאמצים בחיפוש מעכבים כאלה, וכפי שסיפרתי בעבודה המלאה, אף פניתי לייצרנית הMK-886 . מצאתי שקיימים גם מעכבים צמחיים למיניהם, כגון : כורכומין, רסברטרול, תה סיני ירוק, 5-Loxin, שמיוצר מצמח בשם Boswellia Serrata   וכמובן תרופות כגון: סלקוקסיב, zyflo, אספירין ועוד. בעקבות הניסיון שהיה לי כבר בשימוש בתוספים צמחיים, לא מצאתי שזה בלבד יביא לי שינוי משמעותי, ואילו תרופות צריך לבקש מהרופא, שלא ימהר לספק לך תרופה נגד אסטמה, רק מפני שבקשת זאת. כאן עלה במוחי, הרעיון הפשוט, שהמעכב הטוב ביותר זה לא להכניס לגוף את חומר הגלם ממנו מופקים כל החומרים, דהיינו להמנע מצריכה של החומצה הארכידונית ושל  ה 5-HETE  משמעותו של זה הנה המנעות ככל האפשר של צריכת שומן מסוג אומגה 6. מכאן בניתי דיאטה שנבעה באופן אוטומטי וללא מאמץ מיוחד מדרישות המניעה. וכך בעצם נבנה הנדבך הראשון, דהיינו הקטנת חומר הגלם לבניית התא, והקטנת חומר הגלם המשמש ליצירת גורמי הדלקות בגוף, כלומר חומר הגלם הנחוץ לעדוד צמיחת כלי הדם המזינים.

8. הנדבך השני בנוי מצריכה מוגברת של שומן מסוג אומגה 3 שמתחרה מול האומגה 6 על האנזימים המפיקים את האיקוסנואידים.

 להסברת נושא זה ראה גם סימוכין 51. אותו כדאי לקרוא בוויקיפדיה  שנקרא   Essential fatty acid interactions אותו אני מצטט:

The eicosanoids from AA generally promote inflammation. Those from GLA (via DGLA) and from EPA are generally less inflammatory, or inactive, or even anti-inflammatory. (This generalization is qualified: an eicosanoid may be pro-inflammatory in one tissue and anti-inflammatory in another.) Dietary ω-3 and GLA counter the inflammatory effects of AA's eicosanoids in three ways – displacement, competitive inhibition and direct counteraction

אנו דברנו על חלק מנושא ה displacement  המוזכר לעיל, ע"י ההורדה של כמות האומגה-6 ותפיסת מקומו ע"י האומגה-3, אבל אבל לא לכך הכוונה בסימוכין הנ"ל, הכוונה שם במשמעות אחרת ונוספת. מאחר והאומגה 3, בתהליך המרתו מסוג אומגה-3 אחד לסוג אומגה-3 אחר, משתמש באותם אנזימים הממירים את ה  Linoleic Acid  ל AA  הרי שהוא מפחית בדרך זו את כמות ה AA מעבר למה שגרמנו בהפחתת הצריכה של אומגה-6 והעלאת הצריכה של אומגה-3, הנטייה של אותם אנזימים הינה להתקשר קודם כל לאומגה-3 ורק אח"כ לאומגה-6. כמוכן דברנו על (competitive inhibition) התחרות, בין אומגה-3 לאומגה-6, על האנזימים החיוניים להפקת גורמי הדלקות מה-AA. מדובר בתחרות על האנזימים cyclooxygenase , lipoxygenase . נשים לב שפה מדובר על האנזימים הפועלים על החומצה הארכידונית בעוד שב displacement  דברנו על האנזימים ההופכים את החומצה הלינולאית לחומצה ארכידונית, כך שאלו שתי תחרויות שונות. נשאר נושא נוסף המוזכר שהינו, פעולה נגדית ישירה (direct counteraction). ישנם תוצרים של סוגי אומגה-3 שהינם אנטי דלקתיים הסותרים ממש את תוצרי החומצה הארכידונית הדלקתיים. ולכן כל ייצור של תוצר סותר כזה יכול להגביר את ירידת גורמי הדלקות. אנו מבינים מתוך האמור לעיל שה-EPA  השייך למשפחת האומגה 3, והמצוי בשמן דגים יעיל במיוחד  ולכן גם אנו צורכים אותו בכמוסות.

9. הנדבך השלישי: בדיאטה שלנו הינו צריכת תוספי מזון ותרופות NSAIDS  המהווים מעכבים של שארית האנזימים שנותרו לאחר צריכת האומגה-3.  בשרטוט מס 1 אנו רואים בין השאר את המעכבים לאנזימים השונים אשר אנו משתמשים בכולם, למעט ה Zyflo  ב Nsaids  אנו משתמשים לסרוגין למעט האספירין אותו אני לוקח יום יום.

בניית הדיאטה

10. במהלך החיים קראתי, או קיבלתי, עשרות הצעות לדיאטות, המלאות בפרטים שלא ניתן לזכרם וללא הוכחות ליעילותן, לכן החלטתי שמוטב להתרכז בעקרונות פשוטים, שיאפשרו לנו, בכל עת ובכל מקום, לדעת אם מותר לנו לאכול את המוצע לנו או לא. הדבר החשוב הינו, לזכור את מטרת הדיאטה ואת העקרונות להשגתה ומכאן יוכל כל אחד לבנות לו את ארוחותיו השונות בכל רגע ורגע. בדיאטה אנו רוצים להשיג שתי מטרות:

א.מניעת שומן מסוג 6-w לכל סוגיו ועי"כ להמנע מהחומצה הארכידונית ותוצריה.

ב.האטת האנג'יוג'נסיס.

ומכאן תהליך הבנייה מאד פשוט והוא מופיע בתרשים הזרימה להלן והוא כולל בתוכו את שני הנדבכים הראשונים

שרטוט-3

CUNC עקרונות דיאטת

הנדבך השלישי מכוסה ע"יכ, שבנוסף לדיאטה אני צורך מספר תוספים ותרופות Nsaids המכוונים ישירות למניעת האנג'יוג'נסיס אך לא רק.  תוצרים אלה מוזכרים בשרטוט 1 ואפרטם כאן מפורשות: רסברטרול,  כורכומין, תה ירוק, 5-Loxin , סלקוקסיב, ואספירין

11. על אף פשטות התרשים יש צורך בכמה הסברים:

א. התרשים הנ"ל מטפל בצריכת השומנים כגורם העיקרי והמכריע בדיאטה, ובסוכר כגורם משני.

ב. החומצה הארכידונית שייכת לקבוצת השומנים אומגה 6 ועל כן עלינו להמנע משומן זה.

ג. האומגה 6 הינו נפוץ  ומופיע בכל סוגי השמנים המוכרים, כולל שמן זית שנחשב לשמן טוב.

ד. קשה ואף בלתי אפשרי למצוא מזון שאינו מכיל אומגה 6.

ה. בהרכב התזונתי של מוצרי המזון לא ניתן למצוא פרוט שומנים לפי השתייכותם לקבוצת אומגה כזו או אחרת, לפיכך על מנת להקל על בחירת הדיאטה נצא מהנחת עבודה שכל השומנים שאנו מוצאים במזונות הרגילים הינם מסוג אומגה 6 ממנו נוצרת החומצה הארכידונית. לא תהיה זאת טעות גדולה, מאחר והאומגה 6 הנו שומן נפוץ ביותר. האמת שישנם מוצרים שתכולת האומגה 9 שלהם היא הדומיננטית, שהינה פחות גורמת דלקות ונזקים מהאומגה 6 אך שומן זה פחות טוב מהאומגה 3 ולכן נמנע גם ממנו, ונתייחס אליו כמו לאומגה 6 .

ו. לאור הנחת העבודה שב ה. הרי אין באפשרותי להמנע מצריכת אומגה 6, על כן החלטתי, על בסיס הניסיון האישי שלי ושל אישתי להגביל את אחוז השומן במזון הקנוי ל 2% ומטה, בדרך זו צריכת האומגה 6 תהיה מינימלית ועדיין ימצא מגוון עצום של מוצרים שביכולתנו לקנותם ולצרכם.

ז. לאור העובדה שאומגה 3 מתחרה על האנזימים של אומגה 6, החלטתי להוסיף למזון שמן פשתן , אותו ניתן למצוא בבקבוקים כהים אטומים לאור ומוחזקים במקרר. הנני מוסיף  למזון בכל ארוחה כ 10 גרם משמן זה. אסור לחמם שמן זה ואין לבשל או לטגן איתו מפני שהוא מתחמצן  במהירות רבה. שמן הפשתן  מכיל כ 52% אומגה 3, 14.65% אומגה 6,  וכ 17.35% אומגה 9, כאשר ע"פ המחקרים מסוגל הגוף להפיק מ 5.7 גרם אומגה 3  כ 1.2 גרם EPA וכ 0.5 גרם DHA, כאשר הEPA  הינו אותו אומגה 3 היוצר תוצרים אנטי דלקתיים ממש, לכך אני מוסיף 4 כמוסות ביום, של אומגה-3, שמוסיפות עוד 1.4 גרם של EPA ועוד 1 גרם DHA.

ח. מצאתי בהרבה ספרים המלצות לחולי סרטן לצרוך אגוזים וגרעינים למיניהם, כאשר המוטיב המוביל , הינו בד"כ המינרלים החשובים הנמצאים בהם, אולם על פי הדיאטה שלנו הם אסורים באיסור מוחלט, מאחר ואחוז השומן בהם הינו גבוה ביותר. בוטנים קלויים קלופים מכילים למעלה מ-44% שומן, פקאן 72% , אגוזי מלך 64%, אלסר 62% , אגוז ברזיל 66% , גרעיני דלעת 47%, חמניות 46%, פיסטוק 46%, גרעיני אבטיח מקולפים 50% וכך הלאה, את המינרלים והויטמינים שברצוננו לצרוך ניתן להשיג גם באמצעות תוספי מזון.  

ט. מאחר ואחת המטרות  של הדיאטה הינה הפחתת ה 5-HETE , הרי יש להמנע מצריכה ישירה שלו, חומר זה מופיע אך ורק בחי ולא בצומח, לכן יש להמנע מצריכת בשר, עוף וחלמון הביצה.

י. בדגים יש אומגה 3 ביחס גבוה לעומת האומגה 6 כמו בשמן הפשתן ולעיתים אף יותר מכך, יחד עם זאת, מצאתי מאמרים המציינים קיומו של 5-HETE גם בדגים, מאחר ונושא זה חשוב ביותר, החלטתי לצרוך דגים רזים במיוחד, כמו סטק טונה, סול וקוד, כך שגם אם יש בהם 5-HETE הרי שהוא בכמות מזערית בלבד. בטונה יש בסה"כ 0.8% שומן וכנ"ל בסול, הסלמון שמן יותר כ 14% שומן ועל כן אני אוכל ממנו לעיתים נדירות ביותר. אני רואה חשיבות רבה לאכילת דגים כמקור חשוב לחלבון. בניגוד למחשבה המקובלת אפשר גם לאכול שרימפס, שהינם דלים ביותר בשומן, בתנאי שאין הם מוכנים בשמן.

יא. פירות אפשר לאכול בכמות מוגבלת וכאלה שהינם בעלי עומס גליקמי נמוך, למזלנו יש הרבה מאד פירות נפוצים שהינם בעלי עומס גליקמי נמוך בתנאי שאינך אוכל כמויות גדולות מהם. מהפירות הנפוצים בעלי אינדקס גליקמי גבוה ישנו האבטיח, המלון, אננס,  ענבים, אולם, אם נסתכל על העומס הגליקמי שלהם נראה, שעבור רוב הפירות הנפוצים בארץ, גם אכילה של 200 גרם מהם לא תביא אותנו לחריגה מעל עומס גליקמי נמוך. נזכיר שעומס גליקמי 0-10 נחשב כנמוך, 10-20 נחשב כבינוני, מעל 20 נחשב גבוה. המסקנה הינה  שניתן לאכול ללא בעיה כשני פירות ביום, ואילו מאותם פירות שמשקל כל אחד מהם קטן כמו ענבים, תאנים, או מאלה שאנו אוכלים פלחים כגון: אבטיח, מלון, אננס, יש להסתפק במקסימום 200 גרם ליום, יש להשתדל להמעיט בענבים או תאנים, יש להמנע מאכילת אבוקדו.

יב. ניתן למצוא ללא בעיות גבינת סקי 1/2% ויוגורט 0% או חלב המכיל פחות מ 2% שומן.

יג. ניתן לאכול את כל הירקות ללא הגבלה.

יד. מירב המתוקים, גלידה, שוקולד, והמאפים המתוקים והמלוחים למיניהם כגון: עוגות, וופלים, ביסקוויטים וכעכים למיניהם, הינם בעלי אחוז שומן גבוה מאד, ולפיכך יש להמנע  מהם. נבהיר שהסיבה העיקרית להמנעות איננה הסוכר אלא השומן, ניתן לצרוך סוגי סורבט, מהם ניתן למצוא מגוון רחב עם אחוזי שומן נמוכים מ 2% .

טו. ניתן כיום למצוא ללא קושי לחמים ופיתות המכילים פחות מ 2% שומן ואף פחות מ 1% וכן פסטות ואיטריות בהתאם.

האם הדיאטה שבנינו איננה אשלייה? 

12. נושא זה חשוב ביותר בעיני , מפני שברור שהגוף יודע להפוך חלבונים, סוכר, ופחמימות לשומנים. לכן טבעי שתעלה השאלה האם הקטנת השומנים במזון אכן תעזור למטרתנו ? שהרי ברור שאת מקומם של השומנים החסרים יתפסו אבות מזון אחרים, וברור שנוכח ההמנעות מבשר ומעוף, הפחממות הן שתתפוסנה את מקום השומנים, אבל עודף פחממות נהפך לשומנים, אז אולי איננו משיגים את מטרתנו? בתחילת הדיאטה בניתי תפריט מפורט בהתאם לרעיון המרכזי ובדקתי את ההרכב התזונתי של הדיאטה והתוצאה שקבלתי היתה כלהלן:

טבלה-1

אבות המזון

כמות יומית בגרמים

 כמות קלוריות יומית

% הקלוריות היומי

שומנים

           45

         405

            20.2

חלבון

           100

         400

            20

פחמימות

           300

         1200

            59.8

סה"כ

 

         2005

            100

בתחילת הדיאטה אכלתי כ 1800 קלוריות ליום, ויחד עם פעילות גופנית ירדתי במהלך של כשנה כ 15 ק"ג, ירידה זאת היתה ברובה בשומנים שירדו מאיזור המתניים. כלומר ברור ממבט מלמעלה,  שהדיאטה השיגה את מטרתה, דבר שבא גם לידי ביטוי בהאטה ניכרת בקצב גידול ה Psa, כאשר התוצאה בפועל הייתה הארכה ניכרת בזמן הכפלת ה Psa מחודש לכ- 5.1 חודשים. אולם נשאלת השאלה מה קורה לאחר התייצבות המשקל? בהחלט ייתכן  שבחיי היום יום היו סטיות לכאן או לכאן במשקל, כשבפרק זמן מסוים עליתי בקילו או שניים ולאחר שהקפדתי קצת יותר ירדתי בחזרה, מצב כזה הינו טבעי ביותר וכאן עולה השאלה מהו סוג השומן שאנו צוברים בעקבות המרת הסוכרים לשומנים? אולי יש בתוכו גם אומגה 6 שבחלקה כוללת גם חומצה ארכידונית? ברור שאם נשמור על משקל יציב לא תהיינה בעיות, אך אנו יכולים לפתור את הבעייה בפשטות אם נזכור את מטרות הדיאטה, שהחלק העיקרי בה הינו, לא לצרוך שומן מסוג אומגה 6. במאמר שפורסם ע"י ד"ר ריי פיט (6) הוא אומר כלהלן: " כאשר סוכר ( או עמילן ) הופך לשומן, השומן יהיה או רווי או אחד השומנים החד בלתי רוויים  מסדרת אומגה-9 (7.) (8.). נדגיש שאף אחד מהם לא שייך לסדרה אומגה 6, ממנה ברצוננו להמנע. מהאמור לעיל עולה בבירור שהדיאטה הנ"ל ומטרותיה הנן ברות ביצוע . 

בלימת הסרטן בטווח הארוך-והקשר לכל סוגי הסרטן

13. מאחר והמלחמה באנג'יוג'נסיס מהווה  את המרכיב החשוב ביותר לטווח הארוך חובתי לבדוק האם מלחמה זו מצליחה. בגרסה המדעית בצעתי בדיקה זו בהרחבה נכרת. נבנו מודלים שבדקו את השפעת האנג'יוג'נסיס על התפתחות הסרטן, והוכח שההשפעה הישירה של הדיאטה על הקטנת כמות המזון המידית היתה גדולה, וכמות המזון המידית המסופקת לסרטן ירדה לכ-38% מהיקפה טרום הדיאטה, אולם ההשפעה על האטת תהליך האנג'יוג'נסיס היתה דרמטית בהרבה וקצב הצמיחה האנג'יוג'נטית היומית, קטן בלפחות פי חמישים וארבע (54), וזהו הישגה הגדול ביותר של הדיאטה. בטווח הארוך הסרטן מוריד את רמת האגרסיביות שלו לרמה הנמוכה של התפתחות כלי הדם המזינים, ולפיכך מספר הורדות רמת האגרסיביות יכול להגיע ל 5-6 פעמים, עד אשר גם רמת האגרסיביות תרד פי 54 ותשתווה לקצב צמיחת כלי הדם המזינים את הסרטן. המשמעות של הקטנת קצב גידול כלי הדם הינה, שבטווח הארוך יעבור החולה שבמדגם שלנו, מזמן הכפלת Psa  של כ-23 יום  לכ-3.47 שנה. הבדל אדיר, הבדל בין חיים ומוות. המספרים ניצפו לגבי סרטן הערמונית.

יש להפריד בין המודל המתמטי לבין הדיאטה. המודל עצמו הוא כללי ואין הוא מניח דבר על סוג הדיאטה. יחד עם זאת נציין, שהדיאטה שהומלצה יכולה לסייע לכל סוגי הסרטן, המתפתחים בעזרת אנג'יוג'נסיס, מאחר והיא מעכבת תהליך זה באופן ישיר. הדבר מוסבר היטב במסמך עם הצבעה על מקורות. הוכחנו בוודאות שהדיאטה טובה עבור סרטן הערמונית לכן אנו בטוחים שהדיאטה המומלצת במחקר זה טובה גם לכל סוגי הסרטן, בעיקר בגלל ההשפעה העצומה על האטת תהליך האנג'יוג'נסיס, שהינו משותף לכל הסרטנים. ולכל בני האדם, ומפני שכל התוספים ומוצרי הNSAIDS  שאנו משתמשים בהם טובים גם הם לכל הסרטנים. אין שום סיבה מדוע אצלי ירד קצב צמיחת כלי הדם פי 54 ולא אצל מישהו אחר, בהבדלים קלים האפשריים בין בני אדם שאין להם מחלות נוספות, היכולות אולי לשנות את התוצאות.

באשר לפגיעה הישירה באמצעות הורדת ה 5-HETE  נדגיש, שהמחקר עליו הסתמכנו הזכיר גם את סרטן השד, בנוסף גם מצאתי מחקר שיצא שנתיים קודם למחקר המפורט בסעיף 5. שנותן את אותה התופעה לגבי סרטן הריאה, כמו כן ישנם מחקרים המזכירים את סרטן הלבלב, סרטן המעי ועוד, הנפגעים באותה צורה על ידי הורדת ה 5-HETE   או 12-HETE כלומר על ידי הדייטה הנ"ל אנו מורידים מקורות אשר אנזימי Lipoxygenase יכולים לפעול עליהם, ובכך יש פגיעה ישירה גם בכל אותם סרטנים. כלומר מצטברות בידי יותר ויותר עדויות המראות שבעצם לא רק שכבות הדיאטה טובות לכל הסרטנים אלא גם שני ראשי התקיפה המוצגים בסעיף 6 תופסים לגבי חלק גדול ומשמעותי של סוגי סרטן. יש בכוונתי כאשר אתפנה לכך, לכתוב מאמר שיצביע על כל אותם מחקרים המראים את הקשר לתוצרים הנובעים מאנזימי ה Lipoxygenase.

אליעזר יהושע

                        חולון אפריל 2013

1.דיון על הרצאתו של ד"ר וויליאם לי, על אנג'יוג'נסיס

23 אפר

הפניה להרצאה

1. ברצוני להפנות את תשומת לב הקוראים להרצאתו הפופולרית של ד"ר וויליאם לי בנושא האנג'יוג'נסיס. הרצאה שזכתה למיליוני צופים, מפני שהיא נותנת לנו בדרך פופולרית הרצאה על מה זה אנג'יוג'נסיס ועל חשיבותו של תהליך זה, אבל היא גם נותנת לי הזדמנות, להציג את ההבדלים בין המסקנות שלו והגישה שלו למסקנות שלי ולגישה שלי כפי שהם באים לידי ביטוי בגרסה המדעית ובגרסה העממית הנמצאים באתר זה. לפני כניסתי לדיון על דבריו של ד"ר לי, אבקש להקשיב תוך תשומת לב רבה להרצאתו המענינת הנמצאת בקישור הבא, הקישור יפתח בלשונית נפרדת לאחר סיום שמיעת ההרצאה, הקורא מתבקש לחזור להמשך הדיון כאן, באשר תהיה זו טעות חמורה לשמוע את דבריו מבלי לקשר זאת למה שנאמר באתרנו. להלן הקשור.

http://www.ted.com/talks/lang/he/william_li.html

דיון על ההרצאה

2. בהרצאתו שם ד"ר לי את הדגש על נושא הסרטן, ומדבר על תקיפתו באמצעות תרופות אנטיאנג'יוג'נטיות, ומספר לנו על ההצלחות הללו בסרטן השד, בגליובלסטומה ובבעלי חיים שונים. ובהמשך מפנה ד"ר לי את יעדו לכוון הסרטן באופן כללי, כלומר לכל סוגי מחלת הסרטן, בהיות צמיחת כלי הדם המזינים משותפת לכולם. אולם הדרך שד"ר לי מצביע היא הדרך הרגילה והשגרתית, השתמשות במעכבים, אלא שהפעם הוא מציע לקחת את המעכבים באמצעות תזונה, לאכול הרבה עגבניות בגלל הליקופן, לשתות יין או לאכול ענבים בגלל הרסברטרול, לאכול גרגרים למיניהם לאכול הרבה שום, וכד' וזהו גם הקו הקיים היום בכל מיני מכונים לתמיכה בחולי סרטן בשיטות אלטרנטיביות. בהם מספרים לנו כמה זה טוב לשתות מיץ גזר. ברור שהדבר עוזר כאמצעי למניעת הסרטן, הבעייה היא, שלנו יש כבר סרטן, והשאלה היא האם בדרך זו נוכל להתגבר על המחלה? התשובה שלי לכך, הינה שגם אם אוכל טונות של עגבניות עד שימאס לי מהן וגם אם אוכל ארגזי שום עד שאישתי תעיף אותי, לא אצליח להתגבר על המחלה, וגם לא נראה לי שזו כוונתו, בפרוש נראה לי שכוונתו יותר לכוון המניעה. ובכל זאת מה ההבדל בין מה שנאמר על ידי, למה שנאמר על ידו?  להלן הטבלה שלו:

TED-תורמים נגד צמיחת כלי דם

הטבלה מציגה נתונים מספריים, אבל נתונים אלה למעשה לא אומרים לנו כלום, מאחר ולא ברור כלל מה הכמויות שאתה לוקח מכל מוצר ומה משמעותם של המספרים היחסיים הללו, ויש לי עוד השגה על נושא נוסף, אולם בהנחה שהסיבה לכך היא פרק הזמן הקצר למתן ההרצאה, שאינו מאפשר הסבר יותר מפורט, אזי נתעלם מכך. ובכן אם נסתכל בטבלה נראה שגם אני מציע לקחת כדורי רסברטרול, וכדורי כורכומין ותה ירוק, ולהשתמש בכדורים כמו הסלקוקסיב המופיעים בטבלת המוצרים שלו ועוד. ובלי שום קשר לרצון שלי להלחם בסרטן אני משתמש בגלוקוסמין ואני אוהב שום ודובדבנים וחמוציות ואשכולית אדומה ועוד עשרות מוצרים ותוספי צמחים שאמורים להלחם בסרטן וכאשר לקחתי את כל המוצרים האלה יחד שעלו לי כ 6 אלפים שקל לחודש הצלחתי להוריד את קצב גדול הסרטן מ 140% לחודש,  ל 60% בחודש, לפי הנתון הטוב ביותר שלי, שזה פנטסטי, אבל למעשה לא מציל חיים, כי פרושו של נתון זה הוא הכפלה של פי 281 בשנה, או פי 78,961 בשנתיים או פי 372 מיליון ב3.5 שנים (ותכף יובן למה אני מדבר על 3.5 שנים) וברור, שללא טפול רפואי, הרי גם עם כל הדברים שלקחתי, שעלו לי הון תועפות כל חודש לא הייתי שורד גם שנה וחצי. בשונה ממנו, החלטתי שהקו העקרי שלי לא יהיה צריכת מזון אנטי אנג'יוני, שהינו בעצם חומר המעכב את האנזימים העוזרים ביצירת החומרים האנג'יוניים, אלא התרכזות במניעת חומר הגלם היוצר את החומרים האנג'יוניים ושייתכן שהוא גם חיוני לבניית התא הסרטני, הוספתי גם נדבך שני בצורת צריכת אומגה 3, שהינו מוצר שמתחרה על אותם אנזימים,  ואילו המעכבים מהווים אצלנו רק את הנדבך השלישי עליו מושתת מלחמתנו, כפי שהסברתי זאת בקשור הבא: אנג'יוג'נסיס, חומצה ארכידונית (W-6), ותהליך יצירת דיאטת  CUNC -גרסה עממית. כלומר, מה שהוא מציע מהווה רק את הנדבך השלישי משלושת הנדבכים עליהם מושתת תהליך הלחימה שלנו.

וראו מה קרה! קצב הגידול האנג'יוני ירד ל 1.7% בחודש או  כ-23% בשנה וזמן ההכפלה הינו כ 3.5 שנים כלומר פי 2 ב 3.5 שנים לעומת פי 372 מיליון ב 3.5 שנים אילו הייתי מסתפק במה שהוא עשה. הנתונים האחרונים המופיעים פה מבוססים על הנתוחים המתמטיים המופיעים בגרסה המדעית של העבודה, בסעיפים רבים בתוכו למשל 32. 35. 50. ו 93.

 

אליעזר יהושע 

                     חולון אפריל 2013                        

אליעזר יהושע

23 אפר

Shuka 3

אודות עצמי

נולדתי בישראל בשנת 1939, לאימי שושנה לבית יוניוב ולאבי אליעזר יצחק לבית עזריה. ב 1946 עברתי ללמוד להתחנך בכפר הנוער "בן -שמן" שם שהיתי עד לסיום לימודי בבית הספר העממי. משם עברתי לגור בבית הורי ברמת החיל שבתל אביב. בגיל 14.5 התחלתי לעבוד בשעות היום במשרדי מס-הכנסה שב"בית הדר" בתל-אביב ובשעות הערב למדתי בתיכון עירוני ערב א' שברחוב מזא"ה בתל אביב, ליד מגדל המים. ב 1956 עברתי ללמוד בפנימיה הצבאית בחיפה ולמדתי בתיכון הריאלי בבית בירם ששוכן עד היום ליד הפנימיה הצבאית. שירתתי בצבא מ 1958  ועד 1977 .  במסגרת שירותי הצבאי הייתי  בגולני כמ"כ וכקצין, בהמשך עברתי להדריך בקורס קצינים ומשם יצאתי ללימודים בטכניון בחיפה. ב 1966 סיימתי את לימודי לתואר ראשון בפקולטה למתמטיקה שימושית. בסוף אותה שנה חזרתי לשרות הצבאי ושרתתי במטכ"ל עד 1977 ואז השתחררתי בדרגת סא"ל. ב 1966 התחתנתי עם אשתי חנה ונולדו לנו 3 בנות, שילי, שושנה (שושי) ואיילת.  ב 1970 סיימתי את לימודי התואר השני במתמטיקה בטכניון בחיפה, וקבלתי את תואר המגיסטר למדעים במתמטיקה. מ 1966 עד 1972 עסקתי בחקר ביצועים של אמצעי לחימה. במשך כ 3 שנים מתוך ה 6 עמדתי בראשות ענף חקר הביצועים באג"מ/אמל"ח. במסגרת זו בצעתי באופן אישי והנחיתי עשרות עבודות שזכו לשבחים רבים. מ 1972 ועד 1977 עבדתי באג"מ/תוא"ר כראש ענף בקרה. במסגרת תפקיד זה בצעתי והנחתי עשרות עבודות בתחום תכנון וארגון יחידות. ב 1977 עברתי לעבוד בסונול חיפה כראש אגף שירותי נהול. במסגרת תפקידי הייתי אחראי על יחידת המחשב, מחלקת הרכש של החברה, וכן מחלקת התקציב שעבורה הקמתי מערכת מחשוב מתקדמת ביותר להכנה ופקוח על תקציבי החברה. כמו כן הייתי אחראי על הכנת והפצת נוהלי החברה, הייתי יו"ר ועדת המכרזים של החברה, וכן בצעתי עבודות רבות שדרשו ידע מתמטי, פיסיקלי, כלכלי וחשבונאי, זאת במסגרת יכולותי האישיות בתחום. במשך השנים השתלמתי בהרבה מאוד קורסים בתחומי המחשב, ראיית חשבון נתוחי מערכות. בשנים האחרונות התרכזתי בלימוד שפות, ופרט לעברית אני דובר אנגלית  וספרדית ברמה גבוהה, וכן איטלקית וצרפתית ברמה בינונית.

אודות מחלתי

בשנת 2006 אובחנתי כחולה בסרטן ערמונית במצב מתקדם למדי  Psa=10.4 וציון גליסון 8 +PNI במקרה שלי הסרטן היה והינו מאד אגרסיבי והפרוגנוזות של האונקולוגית והמנתח לא היו טובות.  במהלך הטפולים הרפואיים עברתי כריתה רדיקאלית של הערמונית, במהלך הנתוח ארעה פגיעה ברקטום ויצאתי מהנתוח עם קולוסטומי. לאחר כ 3 חודשים עברתי ניתוח סגירה של הסטומה. בהמשך עברתי טפול הורמונלי במשך כשנה, לאחר שהוברר לי שהמחלה ממשיכה לקנן בתוכי ובאגרסיביות רבה, החלטתי לקחת את ניהול הנושא לידי, ולנצל את יכולתי על מנת לחקור את מחלתי.  במשך הזמן ניסיתי לנצל את האפשרויות הטמונות בטפולים הרפואים הסטנדרטיים ועברתי נתוח Hifu, שחודש לאחריו הסתבר לי שכמעט ולא עשה דבר. בהמשך עברתי הקרנות, וגם כאן בתוך כחודשיים הסתבר לי שהמחלה קיימת ובאותה רמת אגרסיביות כמקודם. יחד עם זאת טיפולים אלה בצרוף הדיאטה, הביאו אותי לתובנות העמוקות של השלוב הסינרגטי בין הדיאטה לטפולים הסטנדרטיים. כיום כמעט 7 שנים לאחר גילוי המחלה, אני עומד עם Psa=0.11  נכון לסוף מרץ 2013 .

אודות המחקר

מרגע שהתחלתי לחקור את הנושא הסתבר לי שהייתי בור מוחלט, ולא ידעתי שום דבר ממשי על מחלתי ועל מצבי האמיתי. לאחר חקירה אינטנסיבית במשך כ 8 חודשים שבמהלכם קראתי מאות תקצירים, 9 ספרים ועוד עשרות מאמרים מצאתי את הפתרון בצורת דיאטת CUNC , אותה גבשתי לאחר שבחנתי את כל מה שמצאתי, וכן את הדרך שהלכתי בה במהלך החקירה הראשונית, והגעתי למסקנה שדרך זו משמעותית הרבה יותר מכל הטפולים הרפואיים התוספים והתרופות השונות. לאחר שהתחלתי בדיאטה, חפשתי כלים שיעזרו לי לעקוב אחרי התוצאות של הפעולות שאני עושה, ופיתחתי מודלים מתמטיים מדהימים בתוצאתם ובפשטותם, המוכיחים בצורה ברורה את עצמתה של הדרך שבחרתי ללכת בה.  במשך כ 3 שנים פיתחתי בזמני החופשי את המודל המצומצם ואחריו את המודל המורחב. בשלב מסוים לאחר שהתגבש אצלי מודל מקיף ושלם למדי החלטתי לשבת ולכתוב את הספר, ולא ידעתי לאיזה קשיים טכניים אני נכנס. מאחר ואת הכל נאלצתי לעשות לבד. פיתוחים מתמטיים, כתיבה שתראה יפה, בעיות של שילוב מתמטיקה בתוך טקסט רגיל, שלוב טבלאות וגרפים, פתרון נוסחאות בצורה גרפית, סדור החומר בצורה הגיונית וקוהרנטית, הגהה, ועוד. כל זה חייב אותי במקביל לחפש וללמוד תכניות המאפשרות פתוח מתמטי מהיר ונוח תוכניות המאפשרות שרטוט גרפים בצורה נוחה וברורה, שלוב בין כולם. ולאחר מכן הגיע הקושי כיצד להציג חומר זה באינטרנט. גם פה הייתי חייב ללמוד את הכל  לבדי ולפתח את כל האתר לבד, ללא עזרה של שום איש מקצוע. כאן אני מודה לנכדי אייל קלדרון שהפנה אותי לאתר של word press ואף סייע לי בהבנת כמה דברים בסיסיים של התוכנה שלהם, מה שנתן לי את הדרבון הנחוץ להתחלת העבודה ומשם המשכתי הלאה עם כל הקשיים האדירים שמציבות מגבלות התכנה. כפי שציינתי בתמצית העבודה, לא רציתי להשקיע כספים רבים מאוד שנדרשו, אילו רציתי להעזר באנשי מקצוע, מאחר ולא היה ברור לי כלל ועדיין לא ברורה לי מידת ההצלחה שלי להחדיר נושא זה להכרת הציבור הרחב, בגלל הקשיים שיתכנו בהבנת החומר המתמטי.

אליעזר יהושע

                             חולון  אפריל 2013